גן לפי עקרונות הרשתות החברתיות, גן מגרוטאות, שילוב צמחיה בתוך חלל הגן, ועוד קונספטים חדשניים לעיצוב גני המחר "מככבים" בתערוכת הבוגרים השנתית של המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה במכללת שנקר. ראש עיריית ר"ג ישראל זינגר: "אחד הפרויקטים יבחר ע"י ועדה מקצועית ויוקם בקרוב בפועל באחד הגנים החדשים שמקימה עיריית ר"ג"
34 בוגרי המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה במכללת שנקר מציגים בתום 4 שנים מאתגרות, את פרויקטי הגמר שלהם בנושא "בין ארכיטקטורה של גני ילדים ועיצוב הדורות הבאים", בתערוכת סיום לימודיהם העוסקת כולה בעיצוב גני ילדים. "העיסוק בגן הילדים, מאפשר הצצה להשקפות ולהתלבטויות אצל דור המעצבים החדש ונציגיו בשנקר. גן הילדים כפרויקט, מאפשר מבט בזוית יחודית אל האופן בו יוצרים ישראלים צעירים תופסים את התחנה הראשונה בייצור תרבות החיים המקומית. בד בבד, הקריאה של הגן, וכתיבתו מחדש, משמשים גם כמראה להתלבטויות, לחששות, לשאיפות ולתקוות של יוצרים אלו באשר לצפוי לחברה, לדמותם של אזרחיה, ובתוך כך לעתידם שלהם." מספרים פרופ' יעל מוריה, ראש המחלקה וצוות המורים של פרויקט הגמר. "לטוב או לרע השפעתה של הארכיטקטורה על הילד עזה במיוחד, לא בגלל סגולותיה של הארכיטקטורה אלא בשל רגישותו של הילד. עבורו, הלימוד לא מתחיל או נגמר בדברי הגננת או הגנן. חוויה ורושם מותירי חותם אינם מוגבלים לסדרי הוראה, או למערך פדגוגי כל שהוא. זיכרונות מעצבים מן הילדות- מעוצבים בתוך כוריאוגרפיה משולבת של מראות, צלילים, מגע ומסרים הסובבים את הילד כל העת. בתוך מופע הילדות, כל מראה, כל קול וכל מגע הוא שיעור."
במסגרת שיתוף פעולה של המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר יחד עם אגף החינוך בעיריית ר"ג והמכון לחינוך דמוקרטי, התבקשו הסטודנטים לשנה ד' לעצב בעבודות הגמר שלהם את גני הילדים של המחר, הסטודנטים נחשפו למודלים החינוכיים הקיימים כגון: רגיו אמיליה באיטליה, מודל שנהגה ע"י לוריס מלגוצ'י אשר קורה ל"סביבה" המורה השלישי של הילד, ובמסגרתו לגני הילדים מודל אחיד, כאשר עיצוב הסביבה בגן הוא חלק מרכזי, וכן גנים אנתרופוסופיים, הגישה המונסורית ועוד. למודלים הללו נוספו 5 גישות פילוסופיות חינוכיות של: מישל פוקו, ג'ון דיואי, דונלד ויניקוט, גסטון בשלר וז'ק לקאן.
בכנס שקיימה המחלקה בנושא במעמד כבוד ראש העיר ר"ג – מר ישראל זינגר, ונשיאת שנקר – פרופ' יולי תמיר, הודיע ראש העיר כי בכוונתו להוציא לפועל וליישם באחד הגנים החדשים עיצוב של אחד הבוגרים שיבחר ע"י צוות מקצועי של העירייה והמכון לחינוך דמוקרטי שמלווה את הפרויקט.
התערוכה תוצג בבניין מיטשל, קומה 3 בשנקר עד ה-31 ליולי | שעות פתיחה: ימי א'-ה' – 22:00-10:00, ימי ו' – 13:00-10:00
* ביום ראשון, ה-26.07, התערוכה תהיינה סגורה בשל ט' באב | רח' ידע העם 8, ר"ג, קומה ג' | אתר המחלקה
אוצרות: פרופ' יעל מוריה- ראש המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה וד"ר רבקה ויטל מרכזת הסטודיו
כהן סיון // Facegarten
התחנה הראשונה בחייו של ילד לאחר יציאתו מהמעגל המשפחתי, הבטוח והמוכר, היא גן הילדים – מסגרת בה הוא משתתף עם ילדים נוספים בני גילו. ההתמודדות הראשונית עם האחר והצורך ליצור אינטראקציה עם הקבוצה יכולים להיות קשים עבור חלק מהילדים, כשהאיום המרכזי עליהם הוא טשטוש תכונותיהם. במקרים רבים מוביל השינוי לתלות בדמות סמכותית אחרת לקיום העצמי, תוך כדי ניסיון מתמיד להתנער ממנה.
הפרויקט עוסק בשאלת הזהות העצמית לאור יצירת קשרים חברתיים בגיל הרך, תוך יישום עקרונות הרשתות החברתיות. סביבת הגן החדשה מבוססת על פלטפורמות עיצוביות ומבניות, הפועלות ביחד ולחוד כמערכת שלמה המעודדת את הילדים ליצור קשרים חברתיים. המערכת מאפשרת לכל אחד לשלוט על רמות חשיפת המידע אודותיו, להעצים את תכונותיו החזקות ואת האיכויות הבולטות שלו ולטשטש את הפערים הטבעיים בין הילדים.
במרחב החדש שמור לכל ילד מקום כאינדיבידואל שיכול לבטא את עצמו בכלים שונים, בהם: תקשורת אנונימית באמצעות מערכת צינורות וקיר משחקים אינטראקטיבי דו-צדדי הגובל בגן השני. האזור המרכזי של הגן, הנראה מכל נקודה במרחב, משמש לפרסום תכנים מהמתרחש בו ומספק לילדים מרחבים אישיים לביטוי עצמי ולהכרת חבריהם.
קוגן ג'ניה // חינוך הילד דרך יחסי הגומלין בין הבנוי לצומח
כיצד מתפתחים תהליכי למידה ורכישת מיומנויות וערכים של ילדים, כשהם שוהים במרחב בנוי המאפשר קיומה של צמחיה? חלל הגן הנוכחי מנותק לחלוטין מהחצר המלאה בעצים, דשא וצמחיה. הילדים שוהים בחצר זמן מוגדר ומוגבל, כך שסביבה זאת אינה מהווה חלק משמעותי מתהליך התפתחותם.
מחקרים שונים טוענים כי מרחב מוכרח להכיל בתוכו את הטבע כדי לחדש את היחסים העתיקים בין האדם לצומח. עבור ילדים הדבר משמעותי במיוחד, מאחר שהטבע מהווה סביבה מלמדת, מחנכת ומקנה ערכים. חשיפה לעולם הטבע מפתחת את היצירתיות שלהם ואת תפיסת עולמם וחושפת בפניהם את מעגל החיים הטבעי.
בפרויקט ביקש קוגן לבדוק כיצד יכולה לשרת את הילד ולתרום להתפתחותו מערכת היחסים בין הבנוי לצומח. באמצעות שילוב צמחייה בחלל הגן הבנוי נוצרת מערכת משותפת אחת, בה מתנהלים יחסי תלות והשפעה הדדית. הגן המוצע בנוי מביתנים מוגבהים מהאדמה, הפזורים ברחבי החצר בהתאם לעצים הגדלים בה. הביתנים יהיו פתוחים רוב ימות השנה ויזמנו תנועה חופשית בכל רחבי הגן. העצים וצמחיית המקום יאפשרו לילדים ללמוד, לחקור ולגלות את עולם הצומח, ישמשו כמקור הצללה טבעי ויספקו אינספור אפשרויות משחק וגילוי.
מירלס קרן // בסימן שאלה
גן הילדים מהווה את המסגרת החברתית הראשונה אליה נחשף הילד, המקום הראשון בו מתרחש מפגש משמעותי עם קבוצת השווים שלו. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לפעילויות המתקיימות בו להכנת הילדים לחברה בה הם חיים.
בפרויקט ביקשתי לבחון כיצד תורם מרחב הגן – הן באופן גלוי, הן סמוי – לעיצוב תודעת הילדים בהתאם לנורמות החברתיות. מתוך הבנת המנגנונים הסמויים בגן, שתפקידם לעצב את אישיותו של הילד, אני מציעה שילוב בין התבנית הקיימת לעיצוב חדשני.
בעבודתי מול גן 110 ברמת-גן, יצרתי עבורו מערכת שמקרינה דימויים גרפיים מונפשים המותאמים לו. העיצוב החדש הוא מעין טפיל המתקיים בזכות הגן הקיים, כשרק בחיבור ביניהם מתקבלת משמעות חדשה למרחב. הדימויים בהם בחרתי להשתמש משבשים את מבנה הגן הקיים והמוכר ומאפשרים לילדים להכיר רעיונות חדשים, לשאול שאלות ולהטיל ספקות.
ביביצ'אייב יפעת // מאיי way
שיטת החינוך המסורתית שמה דגש על המחנך ועל העברת המידע שברשותו לילדים. לתפיסה זאת, הוא ניצב בגן/כיתה כבעל כוח ושליטה, המחזיק בתשובות כ"יודע כל", בעוד הילדים הם "נבחנים" התלויים בו.
הפרויקט מציע מרחב חינוכי המעודד ילדים ללמידה עצמאית ולרכישת ידע באמצעות ניסיון, תוך שימוש בחלל כ"מורה שלישי". באופן זה, כוחו של המחנך עובר לידי הילדים, שמעשירים את חוויית הלימוד שלהם דרך הפקת לקחים מפעולות שביצעו בעצמם.
קרן אורטל // גן גרוטאות
חצר הגרוטאות – אותה ניתן למצוא בעיקר בגנים מיוחדים או בקיבוצים – מבטאת את תפיסת החינוך הפרוגרסיבי והיא מהווה כלי לביטוי עצמי מלא של הילדים באמצעות דמיון וחופש ביטוי.
בפרויקט ביקשה הסטודנטית לשלב רעיון זה, המושתת על חינוך קיבוצי של למידה מהסביבה ותוך כדי התנסות, לסביבה עירונית בכלל, ולרמת-גן בפרט. מתוך מחקר והבנת הרעיון שמאחורי חצר הגרוטאות, יכולתי להשליכו וליישמו על מרחב הגן בכללותו.
האסטרטגיה העיצובית מבוססת על הרחבת מושג הגרוטאה והפיכת הגן כולו לחצר גרוטאות. מכולות ציוד יוסבו למגורים ולצרכי הגן ויציעו אפשרות למידה חווייתית לילדי הגן ולקהילה בו הוא נמצא.
מבנה הגן, החצר, חללי הפנים ואף תכנית הלימודים בגן ישקפו את הרעיון של חצר גרוטאות, עד שיהפוך למקור השראה וסמל ליצירה, לחדשנות ולחופש ביטוי.
טיכו עדי // בין גירויים להכוונה ביטוי עצמי בתוך מסגרת
לכל אחד מאיתנו יש חותם אישי וייחודי, שבא לידי ביטוי ביצירתיות, בהתייחסות שונה לסביבה וביכולת להביע אותה. במסגרת הפרויקט ביקשתי לבחון כיצד יכולים ילדים לבטא את עצמם בתוך מסגרת תכתיבית ומהו היחס הראוי בין הכוונה הורית/חינוכית לגירויים לבין מתן חופש לגילוי ומחקר עצמאיים.
בספרו "הילד ותכנית הלימודים" מדגיש הפילוסוף והפסיכולוג האמריקני ג'ון דיואי את חשיבות הלמידה דרך עשייה, תוך התחשבות בייחודו של כל ילד. דיואי, שהחזיק בגישה פרגמטיסית, תיאר את התפיסה המסורתית-תכתיבית ומולה את זאת החדשנית, המתרכזת בעולמו הפנימי של הילד.
לגישתו של דיואי, האינדיווידואליזם נובע מייחודיותם של בני האדם ויכול להתפרש כיצירתיות, כך שחינוך משמעותו פיתוח הדימיון היצירתי. היצירתיות היא "התוצר" הייחודי של האינדיווידואל וביטוי ישיר שלו, ומהווה את מערכת היחסים בין הסובייקטיב לאובייקטיב.
ברוח תפיסות אלו, יצרה טיכו חלל המאפשר טווח אפשרויות בין הסטטי לדינאמי, בין העצמי לחברה ובין מתן גירויים לבין הכוונה. בכך הוא יהווה פלטפורמה בה כל ילד יוכל להביע את עצמו ואת היצירתיות שלו ואף לתרום חזרה לסביבה. הגן המוצע כולל חלל פעילות המשתנה בהתאם לתנועות הילדים (כמו: הגמשה, רידוד, דחיפה, קיפול, סיבוב, הזזה, משיכה וגרירה). כל אחת מהן יוצרת שינוי בחלל ובפונקציה שהוא מציע. באופן זה, מזמן העיצוב הגמיש מגוון אפשרויות עבור הילדים, תוך שהוא מעורר אצלם רצון לחקור ולשנות ולא להסתפק במצוי.
חלל הגן החדש משמש מעין "מורה שלישי" ויוצר סביבה משתנה בהתאם להבעה העצמית ולהתפתחותו של כל ילד. בתוך כך, הוא מאפשר לבדוק כיצד כל אחד מהם יכול לשבור את מוסכמות החברה התבניתית ולשנות את תכתיביה בהתאם ליצירתיות הייחודית שלו.
יוסף סיון // בין דימיון למציאות
מנחה: ד"ר רבקה ויטל
בתכנון הגן החדש יצרה הסטודנטית פרשנות אישית למושג "מרחב ביניים" – מרחב שנמצא בגבול הדק שבין מציאות לדמיון, בין הגלוי לנסתר, בין פנים לחוץ.
קירות הגן הפכו לחלל תלת-ממדי המכיל את עולמו של הילד. מרחב זה מצוי בין פנים לחוץ, מאפשר קשר תמידי עם הסביבה ויוצר חוויה מרחבית שמעניקה לילד פרספקטיבה חדשה על העולם החיצוני ועל עולמו הפנימי.
מעטפת הגן מתפקדת כחלל קסום וצבעוני, המאפשר משחק של גלוי ונסתר. בהתאם לפעילותו במרחב, לוקח הילד חלק פעיל בחשיפת חלקי המעטפת לחלל הגן הלבן.
