אני בטוחה שלא מעט אמהות לבנות אוהבות לקנות תכשיטים לבנותיהן. גם אני בתור ילדה הייתי עונדת שרשראות וצמידים שהייתי מקבלת מתנה, או הולכת למגירת התכשיטים של אמא או סבתא ומתפנקת. אבל לא תמיד ענידת תכשיטים זה דבר בטוח (במיוחד בשל המרכיבים של אותו תכשיט כדוגמת עופרת), ולאחרונה הועדה הטכנית לתכשיטים שבמכון בתקנים הישראלי אישרה את הצעת התקן לבטיחות תכשיטים.
בטיחות תכשיטי ילדים
התקן הוכן לבקשת משרד הבריאות והוא חל על תכשיטים מעוצבים, המיועדים בעיקר לילדים בני 12 או צעירים יותר. תקן ישראלי זה מאמץ את התקן האמריקאי ASTM F2923 . מטרת התקן היא להבטיח כי תכשיטים המיועדים לילדים יהיו בטוחים לשימוש. התקן מתייחס, בין השאר, לסכנות הנובעות משימוש בחומרים המכילים מתכות כבדות, וכן לסכנות העלולות להגרם ממבנה התכשיט כמו בליעה של חלקים קטנים, מגנטים וכדומה.
משרד הבריאות פעל לקידום התקן לאחר שביצע בדיקה יזומה של תכשיטי ילדים המצויים בשוק הישראלי, וזאת בשיתוף מומחים ממכון התקנים וחוקרים מאוניברסיטת חיפה, ובמימון הקרן לבריאות וסביבה.
על פי תוצאות הסקר נמצא כי חלק מתכשיטי הילדים המשווקים בישראל מכילים רמה גבוהה של עופרת וקדמיום ביחס לזו המותרת בתקנים בינלאומיים. בנוסף, בחלק מהתכשיטים נמצאו רמות גבוהות וחריגות של ניקל, ארסן וכרום. במקרים מסוימים נמצאו ריכוזים הגבוהים בשני סדרי גודל (יותר מפי 100) ואף בשלושה סדרי גודל (יותר מפי 1000) ביחס לתקן האמריקאי/האירופאי עבור קבוצת מוצרים זו.
עמדת משרד הבריאות היא שיש סיכון חמור לציבור מתכשיטים עם ריכוזים חריגים של מתכות כבדות. ילדים, ובמיוחד ילדים קטנים, נוטים להכניס חפצים לפה ואף למצוץ חלקי תכשיטים. לפיכך, נוכחות של מתכות כבדות במוצר ייעודי לילדים עלולה לחשוף את קבוצת האוכלוסייה הרגישה הזו לסיכון בריאותי משמעותי.
ממשרד הבריאות נמסר כי קידומו של תקן זה הוא נדבך נוסף במאמץ המתמשך של המשרד לפעול לשמירה על בריאותם ועל בטיחותם של ילדים. המשרד יפעל מול משרד התעשייה והכלכלה כדי שהתקן יוכרז כרשמי בהקדם האפשרי.
ממכון התקנים נמסר כי בשל חשיבות הנושא, ועדות התקינה קידמו את הכנתו של התקן תוך פרק זמן קצר מאוד, וזאת במטרה לוודא כי בטיחות הילדים נשמרת.
