בכל גן ילדים ובכל כתה בבית הספר פועל ועד הורים. בנוסף לועדים הכיתתיים פועלים ועדי הורים מרכזיים של המוסדות החינוכיים. המשותף לכולם – ההורים הנבחרים לשמש כועד – עושים זאת בהתנדבות ומרצונם החופשי בלבד.
פעילות הועד חולשת לא רק על איסוף כסף לקניית מתנה למחנכת בסוף השנה, או קניית כיבוד לאירוע כיתתי כזה או אחר. ועדי ההורים מטפלים במישורים נוספים, כדוגמת ארגון מדורות ל"ג בעומר, ארגון מסיבת סוף השנה, הפקת אירועים כיתתיים, ארגון הסעות ועוד.
באירועים המתבצעים במסגרת המוסד החינוכי ובהשתתפות הצוות החינוכי (טיולים, מסיבות, טקסים) האחריות היא של מערכת החינוך. הבעיה מתעוררת באירועים ופעילויות שמארגן ועד ההורים באופן עצמאי, ללא מעורבות הצוות החינוכי, והם מתקיימים שלא במסגרת המוסד החינוכי.
משרד החינוך ניער את חוצנו מאירועים כיתתיים המאורגנים מחוץ לשעות הפעילות של המוסד החינוכי ושלא על ידי הצוות החינוכי, אלא למשל על ידי ועד ההורים.
אחת הדוגמאות לכך היא חגיגת ל"ג בעומר. משרד החינוך הסיר כל אחריות ממדורות ל"ג בעומר. בהנחיית משרד החינוך, הורו הסתדרות המורים וארגוני המורים לחבריהם שלא ליטול חלק במדורות המאורגנות אחרי שעות הפעילויות של המוסד החינוכי. גם ארגון הגננות הורה לחבריו שלא ליטול חלק בפעילויות אלה.
הפעילות המאורגנת על ידי חברי ועד ההורים, הפועלים כאמור בהתנדבות גמורה, עלולה לחשוף אותם לתביעות שונות.
יודגש, שתביעות נגד ועד הורים אינה נגד "גוף", שכן "ועד הורים" אינו יישות משפטית נפרדת. כך, תביעה נגד ועד ההורים – משמעותה תביעה אישית נגד כל אחד מחברי ועד ההורים, באופן פרטני.
באחד המקרים אירגן ועד הורים עבור ילדי הגן מסיבת סיום ובה מתנפחים. לאחר שאחד הילדים נפצע – תבעו הוריו את המפעילים, והם מצידם תבעו את חברי ועד ההורים שארגנו את האירוע.
במקרה אחר, אירגן ועד הורים במודיעין אירוע סוף שנה של כיתה ו' בבריכה. אחד הילדים קפץ למים ופגע בילדה, תוך גרימת נזק חמור לשיניה. ההורים תבעו את הנהלת הבריכה, וחברת הביטוח שמבטחת את הבריכה הגישה בקשה לצרף לתביעה את נציגי ועד ההורים שארגן את האירוע. בסופו של דבר, הודיעה חברת הביטוח לבית המשפט, כי היא חוזרת מתביעתה נגד נציגי ועד ההורים.
במקרה אחר, חתמו חברי ועד ההורים על הסכם עם חברה שסיפקה שירותי הסעות לתלמידי בית הספר. מאוחר יותר, התגלעו מחלוקות בין הצדדים, בגין ביטול ההסכם למתן שירותי ההסעות.
בית המשפט קבע, שההסכם נחתם על ידי יו"ר ועד ההורים, כשלוחם של כל חברי ועד ההורים, שפעלו כשלוחים של כל ההורים שילדיהם הוסעו בהסעות על פי ההסכם. בית המשפט קבע, שהעובדה שהתובעת לא תבעה את כל ההורים ולא תבעה את כל חברי הועד – אלא רק את חלקם – אינה גורעת מאחריותם של הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם את הסכום לו זכאית חברת ההסעות.
הואיל וחברי ועד ההורים חשופים לתביעות בגין האירועים המאורגנים על ידם, נודעו מקרים בהם דרשו חברי הועד את החתמת ההורים על כתבי ויתור, בניסיון להגן על עצמם מפני תביעות.
כך למשל, בעניין ל"ג בעומר, דרשו ועדי הורים מהורי התלמידים לחתום על אישור "הסרת אחריות" מועדי ההורים (למניעת תביעה עתידית), לפיו האחריות לשלום הילדים מוטלת על הוריהם בלבד, וכי אין כל אחריות של הועד על משתתף כלשהו באירוע, כי אם כל ילד מצוי באחריות הוריו בלבד. ואולם, האישור אינו מספק הגנה מוחלטת מפני תביעות.
- יתכן שבית המשפט יורה על בטלותו של כתב הויתור מטעמים שונים, וחברי הועד יחשפו לתביעות.
- שהאישור כלל אינו חל כלפי צדדים שלישיים שאינם צד לכתב הויתור, למשל – צד ג' שעבר ליד המדורה הכיתתית ונפצע. חברי ועד ההורים חשופים לתביעות משפטיות הן מהורים אחרים, והן מצדדים שלישיים, בין בדרך של תביעה ישירה נגד חברי הועד ובין כצדדי ג' לנתבעים אחרים שינסו לגלגל אחריות לחברי ועד ההורים בגין אירוע כזה או אחר.
- יש בנמצא שלל מקרים שאינם מוגנים על ידי כתב הויתור. כך למשל, מקרים בהם לצורך הארגון התקשר ועד ההורים בהסכמים (להזמנת ציוד, קייטרינג ועוד), עלול כל אחד מנציגי הועד לשאת באחריות אישית לתשלום במקרה של הפרת ההסכם.
צריך לזכור, שבניגוד לחברי ועד ההורים, הרי התלמידים עצמם בכל מקרה מבוטחים. הכיסוי הביטוחי של תלמידים במוסדות החינוך במקרה של תאונה – חל על התלמיד בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ובכל מקום שנמצא בו התלמיד, גם אם לתאונה אין קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו. תחולת הפוליסה הינה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד "עוקבת" אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות לימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל.
מסקנה – חברי ועד ההורים חשופים לתביעות בגין נזקים שאירעו בגין פעילויות שאורגנו על ידם.
הדרכים להתמודד עם סיכון זה הינן מגוונות:
- חברות הביטוח מציעות פוליסות ביטוח צד ג' שאמורות "לכסות" מקרים מעין אלה. החיסרון הוא בעלותן הגבוהה של הפוליסות, ואף גובה ההשתתפות העצמית.
- ועדי הורים יכולים להתאגד כעמותה – אשר הינה יישות משפטית כשירה לתבוע וכשירה להיתבע. כך, תובענות תוגשנה נגד העמותה ולא נגד חברי העמותה. כמובן, גם להקמת עמותה יש עלויות.
- במסגרת הסכמים הנחתמים על ידי ועדי הורים, יש להסדיר במפורש את זהות האחראים לנזק, ולדאוג לקבלת יפוי כוח מתאים, מפורט ובכתב, מאת הורי התלמידים בעניין זה.
- ומומלץ תמיד – ועד הורים שמארגן פעילות מסויימת יקפיד שלא להתרשל, לנקוט בכל כללי הבטיחות ולעשות כל הדרוש כדי למנוע נזק.
ההגיון שבהטלת אחריות אישית על המארגנים – הינו לטובת הילדים ולטובת הכלל. אחרי הכל, אם נאפשר עשייה התנדבותית ללא אחריות, עלול להיווצר מצב בו יהא הארגון רשלני וצופן בחובו סיכונים כבדים, רק משום שאין אחריות בצידו. מאידך, חשוב שהטלת האחריות על המארגנים תהא בסבירות, וכן יש לשקול הטלת פיקוח על גוף חיצוני, כדוגמת ארגון ההורים הארצי.
