דברים שכדאי לדעת על עשב התיבול: שמיר

שמיר – תעודת זהות

שמיר – שֶׁבֶת רֵיחָנִי

שם מדעי Anethum graveolens :

משפחה: סוככים

צמח תבלין חד שנתי.

מקור: מרכז אירופה, דרום מערב ומרכז אסיה

בעל ריח ייחודי וטעם חריף  מריר

כל חלקי הצמח נאכלים: עלים, פרחים, שורש וזרעים

 

הרכב – 100 גרם עלים טריים

חלבון 15.56%, פחמימות 36%, סיבים תזונתיים 14.8%

ויטמין C – 116 מ"ג

תיאמין (ויטמין B1)– 0.196 מ"ג

ריבופלוין (ויטמין 2B )– 0.638 מ"ג

 

היסטוריה

השמיר משמש אלפי שנים כצמח תבלין וריח וצמח מרפא ברפואה המסורתית, הן כמשקה והן כמשחה. שימוש רב היה בעיקר לזרעים העשירים בשמנים נדיפים לכאבי בטן, בעיות עיכול, עוויתות בטן וקוליק. ברפואה האיורבדית משמש ביותר מ- 59 הכנות רפואיות. במצרים העתיקה היה בשימוש הרופאים המצרים הקדמונים כבר לפני 5000 שנה. היוונים נהגו לכסות את ראשם בעלי שמיר כדי לעזור להם להירדם ולישון. בימי הביניים נחשב כצמח מגן בפני כשפים ובהודו עלי שמיר שרויים בשמן שמשו לחבישה במצבים של בעיות עור שונות.

השפעות בריאותיות של השמיר על שומנים בדם

שומני הדם כולסטרול וטריגליצרידים הם גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים הגורמת למחלות לב וכלי דם וכן תמותה מהתקפי לב ושבץ. במחקר קליני בבני אדם, עם ערכים של טריגליצירידים בין 250-400 מ"ג, כולסטרול בין 220- 270 מ"ג, שאינם בטיפול תרופתי שנמשך חודשיים, הוריד הטיפול בשמיר באופן משמעותי את רמות הכולסטרול והטריגליצירידים בהשוואה לפני ואחרי הטיפול. בהשוואה בין הטיפול בשמיר לעומת הטיפול התרופתי השמיר הפחית באופן רב יותר את רמות הכולסטרול אולם הטיפול התרופתי הפחית יותר את רמות הטריגליצרידים.

הקפאה – כדוגמת מגשיות התיבול של חברת "דורות"

הקפאה של העלים וכל חלקי הצמח לא משפיע כמעט כלל על הרכיבים וכן על רכיבי הצבע הירוקים: הכלורופיל והקרוטנואידים גם בטמפרטורה של מינוס 20 ו- 30 מעלות וגם למשך אחסון של 12 חודשים. שמירה על הרכיבים הפעילים מתקיימת בהקפאה כזו באופן מלא עד 6 חודשים.

המידע באדיבות לימור בן-חיים, דיאטנית קלינית

Exit mobile version