מהי הטרדה מינית לפי חוקי מדינת ישראל?
החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, קובע, שהטרדה מינית היא סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני או מעשה מגונה ; הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני; התייחסויות חוזרות ונשנות לפן המיני במראה או בלבוש של אדם, או לאיברי גופו; התייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם; פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ; הכל בהתאם לתנאים הנקובים בחוק.
מה ניתן לעשות אם הוטרדת מינית?
קורבן ההטרדה יכול לנקוט באחד או יותר מההליכים המפורטים להלן.
- הגשת תלונה במשטרה. העונש על הטרדה מינית – מאסר שנתיים. על התנכלות – מאסר שלוש שנים. על הטרדה והתנכלות – מאסר ארבע שנים.
- הגשת תלונה על המטריד לממונה עליו במקום עבודתו והליך משמעתי.
- הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד ו/או מקום העבודה, בתוך 3 שנים מההטרדה המינית.
במקרים רבים יעדיפו קורבנות ההטרדה המינית את ההליך האזרחי על פני ההליך הפלילי, משום שרף ההוכחה בהליך האזרחי נמוך מהרף הנדרש בפלילים. מטריד שזוכה בהליך פלילי יכול להימצא חייב במסגרת התביעה האזרחית לתשלום פיצויים.
פיצויים לקורבנות הטרדה מינית
במסגרת התביעה הכספית יכול הקורבן לזכות בפיצוי משני סוגים:
- פיצוי בגין נזק מוכח. כך, כאשר הקורבן מוכיח פגיעה כלכלית ממשית, למשל – כתוצאה מפיטוריו, או הוצאות רפואיות בהן נשא בעקבות ההטרדה המינית וכן הלאה.
- פיצוי ללא הוכחת נזק. מדובר בפיצוי רק בשל עצם ההטרדה או ההתנכלות, אפילו אם התובע אינו מוכיח פגיעה כלכלית ממשית.
לאחר התיקון לחוק – הועמד סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק על סך של 120,000 ₪.
חשוב לזכור, שבית המשפט לא חייב לפסוק את סכום הפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק, ויש לו שיקול דעת לקבוע את הסכום שייפסק עד סך הסכום המקסימלי האפשרי על פי חוק. סכום פיצוי של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק הופך את התביעה הכספית כלפי המטריד – למשתלמת יותר.
בנוסף, בהתאם לגישת בתי הדין, כאשר מדובר בשרשרת אירועי הטרדה מינית – כל מעשה עומד בפני עצמו ועשוי לזכות בפיצוי נפרד לכל אירוע, ללא הוכחת נזק, בהתאם לנסיבות כל מקרה. כך, במקום לזכות בסכום המקסימלי של 120,000 ₪ ללא הוכחת
נזק – ניתן לזכות בסכום של 120,000 ₪ על כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית בנפרד !
יודגש, כי ניתן לתבוע גם בגין נזקים ממשיים שנגרמו מההטרדה המינית וגם פיצוי ללא הוכחת נזק, אם כי לא ייפסק פיצוי כפול, אלא הגבוה מבין השניים.
במסגרת התביעה האזרחית – יש לפעמים חשיבות מיוחדת לתביעת המעביד עצמו, בנוסף לתביעת המטריד. התביעה יכולה להיות מוגשת גם נגד המטריד וגם נגד המעסיק שלא מנע את ההטרדה. זהות הנתבעים חשובה גם לצורך היכולת להיפרע את פסק הדין. תביעת המעביד תתאפשר בטענה כי הפר את החובות המוטלות עליו על פי חוק.
מעבר לשלוש הדרכים הללו, ניתן גם לפנות לביטוח הלאומי בבקשה להיות מוכר כנפגע בעבודה. זאת, כאשר מוכח נזק נפשי ונקבעו אחוזי נכות. במקרה כזה יוכל העובד שנפגע לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה בשל מצבו הנפשי.
בכל מקרה, חשוב להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום, על מנת לבחור את דרך הטיפול הרצויה בנסיבות המקרה, או אף מספר דרכים במקביל, ובמיוחד על מנת למקסם את האפשרות לזכייה בפיצוי המשמעותי ביותר בהתאם להוראות החוק.
הכתבה והמדריך המלא נכתבו ע"י עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און. להורדת המדריך המלא – לחצי כאן.
עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, ממשרד בר – און, כהן, עורכי – דין, אשר דורג, כולל בשנת 2015, כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט (מובילים בולטים), דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית
