אלי כהן פתח לפני 15 שנים מספרה במחלקה האונקולוגית בביה"ח איכילוב. בין התספורות הוא מעודד את המטופלות ומחלק להן עצות להתמודדות עם החיים בצל מחלת הסרטן. "ברגע שאתה נוגע למישהי בראש, היא כבר מתחברת אליך".
הכירו את אלי כהן
מעצב הפאות אלי כהן (60) גדל במשפחה בה הוריו היו מעשנים כבדים, שגוועו עקב העישון, ממחלות סופניות.
אביו של כהן נפטר בגיל 64 מסרטן הריאות. השנה האחרונה לחייו וההתמודדותו עם המחלה הייתה בבחינת סבל נוראי "ראיתי את אבי דועך לנגד עיני. ליוויתי אותו לטיפולים הקשים והשתדלתי להיות לידו כמה שיותר. ניסיתי להרוויח זמן איכות איתו". לאחר מות אביו כהן טיפל גם באימו שחלתה במחלת ריאות כרונית ("אמפיזמה" – בשמה העברי "נפחת") הנגרמת אף היא מעישון כבד. "אמפיזמה אינה מחלה סופנית, הייתי משוכנע שנשרוד אותה. אך בגיל 62 התדרדר מצבה הפיזי של ומחלתה הכריעה אותה. רק לאחר שאתה קובר שני הורים שנפטרו בשל מחלות קשות הנגרמות מעישון – המאבק בסיגריות הופך למלחמת קודש". מאז נפטרו הוריו מהסיבוכים הקשורים בעישון, החליט כהן להקדיש את חייו לפעילות חברתית וולונטרית במסגרתה הוא תורם מכישוריו המקצועיים לטובת הנזקקים לכך. "כתוצאה מההיכרות עם המחלה החלטתי לתרום את כישוריי כמעצב שיער ופיאות לחולות שאיבדו שערן כתוצאה ממחלות שונות", הוא אומר.
המספרה האונקולוגית של כהן
החיים בצל האובדן האישי והכאב הפרטי הם אלה שהביאו את כהן לרצות להיות ליד "הלוחמות" במחלתן. "הקמתי בשיתוף עם המרכז הרפואי סוראסקי – איכילוב לפני 15 שנה את המספרה במחלקה האונקולוגית אשפוז יום.שם בנוסף לטיפולי הכימותרפיה, ניתן גם טיפול תומך למטופלים הזקוקים לכך, בין מחזורי הטיפול, כגון: עירויי דם, עירויי תרופות, ניקורי נוזלים ועוד. במחלקה עומדים לרשות המטופלים מגוון שירותים המיועדים להקל על חולה הסרטן את ההתמודדות עם מחלתו, וכל זאת ללא תשלום: חדר אמנויות, עמדות אינטרנט לרווחת המטופל ומבקריו, ספריה ועוד. כמי שהתנדב בעבר גם בעמותת "אחת מתשע" ובעמותת "תשקופת" המסייעת לחולים בכל סוגי המחלות, בה עד היום אני משמש כחבר הנהלה חשתי צורך עז להקים במחלקה גם מספרה שתעמוד לרווחת החולות".
כהן כאמור בחר להיות לצד הלוחמות השואפות לניצחון. כידוע, כחלק מתופעות הלוואי של תהליך הריפוי, נשים רבות מאבדות את שערן עד להתקרחות מלאה. 3 פעמים בשבוע הוא וצוותו בהתנדבות מלאה, מתאימים להן פאות, מתחזקים את פאותיהן של החולות ובוחרים להיות לצדן. הפעילות ההתנדבותית והייחודית במספרת בית החולים תורמת רבות לחולות. "כתוצאה מהטיפולים נשים רבות מקריחות, הן מגיעות לאחר שקנו פאה ואין להן כח ומצב רוח לסדר ולעצב אותה על מנת לשמור על מראה נשי מטופח. אני והצוות המקצועי שלי, נמצאים בבית החולים בשטח המחלקה האונקולוגית וכך בזמן ההמתנה, אחריה ולעיתים תוך כדי הטיפול עם האינפוזיה נכנסות המטופלות למספרה השוכנת במחלקה עצמה ואנחנו דואגים לעצב, לטפח ולסדר את הפאה או את השיער שהידלדל כתוצאה מהטיפולים".
כהן, שהקים את המספרה ומנהל אותה עד היום, מספר כי בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במיוחד בקצב הפניות למספרה. המספרה כולה פועלת על בסיס התנדבות. "אם בעבר הייתי מסייע לכ- 4-5 מטופלות ביום, היום אנחנו מדברים על מספר כפול ולמעלה מזה. כשהמספרה פועלת 3 פעמים בשבוע, אין אישה שלא יוצאת ממנה עם פאה. הן באות לפני תחילת הנשירה כאשר שערן הטבעי עדיין על ראשן וכך יש לנו אפשרות להתאים באופן אבסולוטי פאה שתדמה באופן ההרמוני ביותר לשיער הטבעי של המטופלת. בהמשך כשהשיער מתדלדל באופן אגרסיבי יותר הן מגיעות ואנחנו מגלחים את שיערן. כל אחת מהן חווה טראומה גדולה וחייבת את היחס הכי אישי וחם. באמת ובתמים אני חש שהפרויקט הזה נותן משמעות לחיי.בימים אלה המספרה מציינת 15 שנים להיווסדה. מה שהחל כפינת טיפול התנדבותית קטנה בקצהו של המסדרון המחלקה התפתח בערוב השנים למספרה שוקקת חיים, בה הצוות המקצועי כולו מרגיש שליחות בהפעלתה. זה בוער בכולנו וכולי תקווה כי הפעילות המבורכת במספרה האונקולוגית לא תחדל לעולם".
