מהרגע שתינוק נולד, מספרים לנו כמה חשוב לתת לו זמן בטן כשהוע ערני ותחת השגחה. אני זוכרת שבהתחלה כ"כ הלחיצו אותי מעניין מוות בעריסה שבחודש הראשון כמעט ולא שמתי אותו על הבטן. אחרי חודש, כשהיינו בחיסון הראשון בטיפת חלב, האחות דאגה לציין שבחיסון של גיל חודשיים הם עוברים מבחן התפתחות ובין היתר רוצים לראות אם והוא מצליח להחזיק את הצוואר. ידעתי שעילאי מצליח להחזיק את הצוואר יחסית יפה לתינוק בן חודש וקצת כשמחזיקים אותו, או כשהוא עושה גרעפס, אבל כשניסתי לשים אותו על הבטן, בעיקר ידעתי צרחות ואותו מניח את הראש על המזרון.
כמו כל אמא טריה התחלתי לחשוש מזה שיכשל במבחן התפתחות, לא יצליח להרים את הראש, וכל מיני פוסטים בפייסבוק ובאינטרנט כבר החלו להיכנס לי לראש ודמיינתי אותנו בתור לרופא התפתחות ופיזותרפיה.
ואז, כעבור יום, חשבתי על זה שעילאי סה"כ בין חודש וקצת ואני בעיקר צריכה להירגע. בסופו של יום כל התינוקות מתחילים ללכת, כולם יושבים. לחלק לוקח יותר זמן ולחלק פחות, אבל אין צורך להפעיל על עצמי לחץ שבסופו של יום עובר לילד. וכך נרגעתי לי והתחלתי לחפש דרכים איך לגרום לעילאי להנות מזמן בטן.
אני חייבת לציין מראש שאני לא רופאה/אחות/יועצת התפתחותית. אני סה"כ אמא שרצתה לגרום לבן הבכור שלה להנות מזמן בטן ולראות שהוא מצליח להחזיק את עצמו כמו שצריך. הפוסט נכתב מהניסיון ומהחוויה שלנו ונועד לעזור לאמהות אחרות שרוצות לגרום לתינוקות שלהן להנות מזמן בטן.
למה חשוב לתת לתינוק זמן בטן?
תינוקות צריכים לבלות זמן איכות על הבטן על-מנת לפתח שרירי צוואר חזקים, שבסופו של יום מהווים את הבסיס להרבה פעילויות גופניות שהם יעשו, כמו להתהפך, לשבת , לזחול ובסופו של יום גם ללכת.עם הזמן הם מתחילים להתעניין במה שקורה סביבם ומנסים להרים את הראש וכמובן להחזיק אותו, אבל זה יקרה לרוב לקראת גיל 3-4 חודשים. חשוב גם לזכור שעד שהתינוק לא פיתח שרירי צוואר חזקים ולא יודע להחזיק את הראש כמו שצריך, לא מומלץ להתחיל לתת לו לאכול מוצקים שכן החזקת הראש גורמת לו לאכול ולבלוע נכון את האוכל וכמובן, חלילה, לא להיחנק.
מתי צריך להתחיל לעבוד על זמן בטן?
את זה יגידו לך כבר בביה"ח ואם לא שם אז בביקור הראשון בטיפת חלב (שעושים בתוך 5 ימים מהרגע שחוזרים הביתה) – מהרגע שחוזרים הביתה, צריך לתת לתינוק זמן בטן. כמובן שאין לצפות שהוא יחזיק את עצמו כבר מהדקה הראשונה שהנחנו אותו על מזרן הפעילות ו/או האוניברסיטה, ולכן בהתחלה יש להניח אותו על הבטן כ-3 פעמים ביום למשך 30 שניות עד דקה. וככל שהוא מתחזק, לתת לו יותר זמן ויותר פעמים ביום להיות על הבטן. אם תוך כדי התינוק צורח ובוכה, תהפכו אותו חזרה על הגב ונסו שוב יותר מאוחר.
לקראת גיל 6 חודשים התינוק יכול כבר להיות על הבטן הרבה יותר זמן, והרבה תינוקות כבר למדו להתהפך מהגב לבטן וההפך.
זמן בטן = כיף
רוב התינוקות, ועילאי בינהם, לא ממש אוהבים להיות על הבטן. החזקת הצוואר/הראש לוקחת מהם אנרגיות רבות ומקשה עליהם. לכן הם בוכים ומעדיפים להיות על הגב.
כשראיתי שעילאי כזה וכששמעתי על מבחן ההתפתחות של גיל חודשיים חיפשתי כל מיני דרכים לגרום לו להיות על הבטן וגם שיהיה לו ולי כיף. כאמור, אני לא רופאה/אחות/יועצת התפתחותית. אני סה"כ אמא שרצתה לגרום לבן הבכור שלה להנות מזמן בטן ולראות שהוא מצליח להחזיק את עצמו כמו שצריך.
להלן מספר תרגילים שיעודדו את הקטנים שלכם להיות על הבטן ולהחזיק את הצוואר ובעיקר יקרבו בינכם ויהיו כיפים וחווייתים. תזכרו שכאשר אתן משחקות איתם והם על הבטן, זה חייב להיות על משטח יציב וישר (כמו מזרן פעילות המונח על הרצפה ו/או על אוניברסיטה שנמצאת על מזרן הפעילות). כמו כן, מומלץ לא לתת להם זמן בטח מיד אחרי האוכל וכמובן אין להוריד מהם את העינים כשהם על הבטן. במידה והתינוק מתחיל לפתח סימני עייפות או ממש מתחיל לנמנם כשהוא על הבטן, תהפכו אותו חזרה על הגב ותשכיבו לישון.
שכבי על הגב
דרך קלה מאוד לעודד תינוקות להרים את הראש ולהיות על הבטן היא פשוט לשכב. אם אתן גם ככה נחות על הספה, הניחו את התינוק על החזה/בטן שלכן (בטן לבטן), כאשר ראשו של התינוק מונח על החזה שלך. ודברו אליו. הוא ירצה לדעת מאיפה הרעש מגיע, במיוחד שה"רעש" זה הקול המרגיע שלך, והוא ירים את הראש וינסה להסתכל. החזה שלך, גם משמש לו מעין פלטפורמה וזה מקל עליו להרים את הראש ולהחזיק אותו.
אווירון
את התרגיל הזה התחלתי עם עילאי כשהוא היה בן 3 חודשים וכשראיתי שהוא מצליח להחזיק את הראש שלו אבל עדיין לא הכי אוהב להיות על הבטן. זה בדיוק אותו תרגיל שהיו עושים לנו כשהיינו קטנים, ואם מוסיפים קצת קולות ורעשים, כיף לראות איך התינוק מחייך ומתלהב.
שכבי על הגב, הרימי את הרגלים והניחי את התינוק על הרגלים (בטן לרגלים), כאשר את מחזיקה לו את הידים היטב. הרימי והורידו את רגליך בתנועת אווירון ובעיקר תהני מהחיוכים שלו.
צעצועים ומראות
ככל שהתינוק גדל, הוא מוצא עניין בכל דבר ודבר. גם כשאת מוציאה מגבון מהאריזה מעניין אותו. ככל שתגרי אותו, ככה הוא יהיה סקרן יותר וירצה לגלות עוד ועוד דברים חדשים. עוד דבר שתינוקות מאוד אוהבים זה פרצופים. ככל שהראיה משתפרת ומתחזקת (מגיל 3 חודשים), התינוק שם לב לפרצופים ואם תביאי לו מראה (שמגיעה לרוב עם צעצועים לתינוקות ו/או אוניברסיטאות/משטחי פעילות), הוא יתלהב ויחקור את עצמו דרך המראה.
כאשר את מניחה אותו על הבטן, הניחי לו צעצועים ו/או מראה כדי שיגרו אותו ויתנו לו סיבה להרים את הראש.
מגבת או כרית תמיכה
הניחו כרית תמיכה ו/או מגבת מגולגלת מתחת לבית החזה של התינוק. זה מאפשר לו להרים את הראש בקלות יותר. כרית תמיכה הינה כרית בצורת האות U והיא מאוד מזכירה את הכרית שאנחנו שמים על העורף/צוואר בעת טיסה, רק פחות קשה. כיום, הרבה אוניברסיטואות מגיעות עם כרית תמיכה.
אני חייבת להודות שאני בהתחלה הייתי נגד זה כי פחדתי שזה יהפוך את הקטן לעצלן ולא יגרום לו להתאמץ להרים את הראש. אבל גיליתי שאם אני עושה את זה לסירוגין, עילאי לא מתרגל לזה אבל מצד שני זה באמת עזר לו לחזק את שרירי הצוואר ומגיל 3.5 חודשים כלל לא השתמשתי בה.
רדי לרצפה
הניחי את התינוק על הבטן על מזרן הפעילות. רדי לגובה העיניים שלו ושכבי על הבטן מולו. דברי אליו, תצחיקי אותו, תגרי אותו. הוא ירים את הראש כדי לראות מה הוא מפספס. אם יש אחים גדולים אז תנו להם לעודד את האח הקטן להרים את הראש ותנו להם לשחק יחדיו.
