טיפים להורדת לחץ וחרדות בעקבות המצב הבטחוני

הסטרס הוא תגובה קדמונית אינסטינקטיבית של הגוף, המסייעת להישרדות. הוא היה בן לוויה קבוע של האדם הקדמון, אשר נתקל בסכנות יומיומיות לחייו ההיישרדותיים בדמות חיות טרף ואסונות טבע, והבחירה שעמדה בפניו הייתה fight or flight ("לברוח או להילחם"). 

כיום רוב מצבי הלחץ אומנם אינם מהווים סכנה ממשית לחיים, אך הם תגובת חירום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה כלשהי – והתגובה הפיזיולוגית זהה לתגובתו של האדם הקדמון – עלייה ברמת הורמוני הדחק היוצרת תופעה מעיקה מתמשכת וקיצונית הפוגעת באיכות החיים. 

מחקרים שונים מצביעים שכ-20 אחוז מאוכלוסיית העולם המערבי, ובכללה ישראל, סובלת מחרדות. החרדה היא למעשה תגובה פיסיולוגית ופסיכולוגית גם יחד, שנועדה להכין את האדם להתגוננות מפני מצב חירום או סכנה בדרך של בריחה או לחימה. אלא שבהפרעת חרדה, המנגנון מופעל גם בהעדר סכנה או איום ממשי על החיים. במישור הקוגניטיבי והנפשי תיתכנה מחשבות המתרוצצות ללא הרף ואינן נותנות מנוח, לצד אי שקט, תחושת קיפאון וחשש המופיעים כשמקור הפחד ברור וידוע. ישנם מצבים בהם רכיבים רבים (מקום, זמן וכד') של אי וודאות במצב או במקור מפתחים גם הם חרדה. במישור הגופני, במקריי חרדה יתכנו הזעות קרות, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, יובש בפה, בחילות ועוד. 

במחקר שצוטט רבות מ-1976, דיווחו רופאי משפחה כי חרדה היא אחת התלונות השכיחות ביותר של המטופלים המגיעים אליהם – שכיחה אפילו יותר מהצטננות. כמעט כל אדם חווה בשלב זה או אחר בחייו את ייסורי החרדה, או לחלופין פחד, מתח או דאגה, שהן תופעות שונות אך קשורות.  

אחרי יממה (שבת) שבה נורו לעבר ישראל יותר מ-250 רקטות, הירי מרצועת עזה לא פסק גם בשעות הלילה – ולראשונה מאז מבצע צוק איתן ב-2014 נהרג אזרח ישראלי מירי רקטה: משה אגדי, תושב אשקלון בן 58, נהרג הלילה מפגיעת רקטה באשקלון. בנוסף פגעה רקטה בבית בשדרות וסמוך לבית ביישוב באשכול. בשני מקרים אלו לא היו נפגעים. גם לפנות בוקר נמשך הירי – אזעקות נשמעו בקריית גת ובמועצות האזוריות הסמוכות, וכן בעוטף עזה. בראשון לציון הודיעו על פתיחת מקלטים. 

 ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, הנחה הבוקר לפתוח את המקלטים בראשון לציון. "נוכח המצב הבטחוני ובעקבות הרחבת מעגל הירי, הוריתי על פתיחת מקלטים בעיר לצורך הגברת מוכנות ולטובת שמירה על ביטחונם של תושבי העיר במקרה הצורך", אמר. הוא הוסיף כי "כרגע אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף המורה על שגרה בגזרתנו. נמשיך לעדכן בהתאם להתפתחויות".

גל הרקטות האחרון, העלייה במתח הביטחוני והחשיפה למיימדי הסכנה משפיעים כמובן על כולנו.

החרדה במצב שכזה עשויה לתקוף גם על ידי עצם החשיבה על וזאת מתפתחת בצורה הדרגתית כתגובה למפגש עם מושא החרדה או ע"י הדמיון. במצב שכזה חלקנו פונים לקבל עזרה והדרכה כיצד להתמודד עם החרדה, אחרים מסתייעים בתכשירים מרגיעים ויש מבנינו מי המדחיקים ומנסים להתעלם מהמצב ככל האפשר או בוחרים "ללכת לקיצון" ולמעט כל פעילות מחוץ לבית הנתפס כמקום מבצרם. 

ביומיים האחרונים חל זינוק של כ-25% בפניות לקווי החירום של עמותות המספקות סיוע ראשוני נפשי. 

מפחדות? יש לכן סיבות ממש הגיוניות וטובות לכך. אך אם תחושת החרדה מופרזת, תופסת את כל המחשבות. אם אתן לא יכולות לנשום, לתפקד, או לצאת אל הרחוב כדאי לכן לאמץ את הטיפים הבאים: 

1. להמנע מהצפה של דיווחי חדשות: הנטייה הטבעית של כולם היא להיות מחוברים בעירוי שלא נגמר לאמצעי התקשורת. המחשב פתוח והיד מרעננת פעם בדקה את עמוד הבית של אתר האינטרנט המועדף, אולי משהו חדש קרה. הרדיו פתוח ברקע, עדכונים ישירים מגיעים אל הפלאפון, ברשתות החברתיות כולם משתפים בתחושות הקשות. אנחנו רוצים לדעת מה קורה ורוצים לדעת כמה שיותר. כל הפרטים, כל התמונות, כל העדויות והסרטונים. עודף המידע והחיבור הרציף אל אמצעי התקשורת מגבירים את החרדה. מהדורות החדשות האורוכות ממשיכות לדבר על האירועים גם הרבה אחרי שנגמרו ולהוסיף אש למדורת החרדות, כך גם הרשתות החברתיות. נסו להפחית במינון
2. אימאל'ה עכבר: המצב בהחלט חמור ואין ספק שיש סיבות טובות מאוד לחוש חרדה, אבל לעוצמה של החרדה יש מנעד. אתן מרגישות שאתן לא יכולות לנשום? שאתן בעיצומו של התקף חרדה? שהראש לא מצליח לנוח ומדמיין את הרע מכל? בדקו האם במקרה אתן במצב עכב"ר – עייפות, כועסות, בודדות או רעבות. עצביו של אדם עייף או רעב חשופים יותר, נוחים יותר לצאת משליטה, כך גם אדם שחש בדידות או כעס קיצוני. תאכלו משהו, לכו לישון קצת, פגשו חברה או בחרו בילוי בסביבה אוהדת, חמה ומפרגנת – כך רמת החרדה תרד.
3. לשמור על שגרת החיים: חשוב מאוד לאפשר לשגרת החיים להימשך כסדרה. אם אתן חשות צורך לצמצם פעילות – לדוגמה לא ללכת למחוייבות כלשהי – חשוב בכל זאת להתעקש וללכת. אפשר בהחלט לדעת שזה בסדר להביע חשש, אך הרעיון הוא שמוטב להימנע בביטול פעילויות ומחוייבות שכן מבחירה לא תתנו לחרדה לנהל את חייכן. 
4. הקיפו עצמכן בשלווה: תכשירי ההרגעה נחלקים לשלושה סוגים: מוצרים הומיאופתיים (רסקיו רמדי, למשל), מוצרים טבעיים על בסיס צמחים (רגיעון, קלמה-נרבין) ותרופות מרשם (קסנקס, ואבן). ההומאופתיה עובדת במקרים מסויימים ובאחוזים יפים,  וניתן בהחלט להעזר במוצרים הומאופתיים, שלא מרדימים, אינם ממכרים ואין בהם שום נזק. לאחרונה לדוגמא התחדש תמהיל תכשירי "רסקיו" הטיפות הפופולאריות לשלווה ולרוגע יומיומי המבוססות על תמציות פרחי באך ומעתה הן מוצעות גם כסוכריות גומי חמצמצות וטעימות באריזת פח עגולה ואטומה לנשיאה בתיק בטעמי דומדמניות או לימון.

ומה עוד אפשר לעשות? סגרו את העפעפיים. תנו לעולם להיעלם באיטיות ונסו להשיג מחדש את שיווי המשקל הרגשי שלכן. מדהים איך הורדת התריסים על העיניים שלנו יכולה לגרום להירגע תוך דקות ספורות.

למים יש כוח מרגיע. לא פעם, כשמתקרבים למים, משהו במצב הרוח משתנה. אם אתן גרות סמוך למקור מים – ים, אגם או אפילו מזרקה יפה – לכו לשם ונסו להתרכז במים, כמובן שהנשימה היא הבסיס לרגיעה וניתן ללמוד שיטות שונות לנשימות יעילות להורדת החרדה.

ולסיום אווירה ניחוחה, שלווה וניחוחה שתוכלו להשיג בנקל בשימוש בנרות וכמובן מוסיקה. נו, מה יותר בנאלי מזה? אתן לא צריכות אותנו בשביל לדעת שנרות ומוסיקה מרגיעים. כשאתן לחוצות מאד, פנו כמה דקות כדי לשמוע שיר שאתן אוהבות. ההנחה שרק שירים רגועים מרגיעים היא מוטעית – לפעמים, כשאתן מאד לחוצות ומתוחות, דווקא שירים פרועים ורועשים עשויים לעזור לכן להפחית מתח. ככה זה, לפעמים צריך לתת בראש כדי שהבטן תפסיק לכאוב.