כמה עובדות מעניינות על שומן

ד"ר רונן גלזינגר, מומחה לכירורגיה פלסטית, חבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, ומדריך בינלאומי להמסת שומן (www.drglesinger.co.il)

מהי השמנת חורף?

כולנו מדקלמות את המונח 'השמנת חורף' ומתלוננות על השמנה בחודשי החורף. אחד ה"אשמים" העיקריים בהשמנה זו הוא נאורוטרנסמיטור הנקרא סרוטונין. נאורוטרנסמיטורים הם חומרים המופרשים על ידי קצות העצבים ומשפעים עצבים אחרים או שרירים או מערכות שונות בגוף, הפרשת סרוטונין גורמת למצב רוח טוב וירידה ברעב ולהיפך כאשר רמתו נמוכה ישנה ירידה במצב רוח ורעב בעיקר לפחמימות.  אחד הגורמים המשפעים על הפרשת הסרוטונין הוא אור השמש. בחורף כאשר יש חשיפה מוגבלת לאור השמש בגלל ימים קצרים יותר ואפורים ישנה ירידה בהפרשת הסרוטונין ואנו נהיות יותר מדוכדכות וכן עולה הרצון ל"נשנש" בעיקר מתוקים הגורמים להשמנה בעיקר כאשר גם רמת הפעילות הגופנית של רובנו נמוך יותר בחורף. השילוב בין אכילת פחמימות מוגברת ופעילות נמוכה יגרום להשמנה.

מה קורה לתאי השומן כשאנו משמינים או מרזים?

אנו נולדות עם מספר מסוים של תאי שומן, ומספר זה לא משתנה במהלך החיים. לתאי השומן תפקידים רבים וחשובים (מלבד לעצבן אותנו) כאשר אחד מהם הוא מאגר אנרגיה לגוף – אנרגיה זו נאגרת בצורת חומצות שומן וטרי גליצרדים בתוך תאי השומן. כאשר נדרשת לגוף אנרגיה, למשל בפעילות גופנית, הגוף משתמש תחילה במאגר הפחמימות שהוא זמין יותר אך כמותו קטנה, ולאחר מכן מתחיל להשתמש באנרגיה האגורה בתאי השומן ועל ידי כך לרוקן את תאי השומן. כלומר כאשר אנו אוכלות ולא משתמשות בכל האנרגיה הזו, חלקה יאגר בתאי השומן ואז נפח התאים גדל ההיקפים יגדלו ואנו משמינים. כאשר אנו צורכות פחות או מוציאות יותר אנרגיה (או שניהם ביחד) אנו משתמשות באנרגיה האגורה בתאי השומן ועל ידי כך מקטינות את נפח התאים – משמע: נרזה ונצר את ההיקפים. בכל אחד ממיקרים אלו ישאר אותו מספר של תאי שומןי שומן, רק שהנפח שלהם ישתנה. תאי השומן יכולים לגדול עד פי 10 מגודלם המקורי !

איפה אנחנו נוטים להשמין?

האזורים השכיחים להשמנה הם ישבן, בטן תחתונה, ירכיים, ירכיים פנימיות, מותניים. כמובן, שיש הבדל בין גברים ונשים, ויש נטייה גנטית שקובעת האם בגוף מסוים השומן יופיע בבטן, בירכיים וכד'. העובדה המצערת ביותר –  בקרב מרבית האוכלוסייה – המקום הראשון בו נשמין, הוא המקום האחרון שיורד!

איך נפטרים מהשומן?

הבסיס למלחמה בהשמנה הוא מצב מנוגד לאידאל בחשבון העו"ש – יש לצרוך פחות אוכל ולהוציא יותר אנרגיה.

• פעילות גופנית – בזמן פעילות גופנית מאומצת הגוף צורך אנרגיה, מקור האנרגיה הראשון הוא סוכר, ואחריו חומצות שומן. ככל שהמאמץ גדול יותר, כמות חומצות השומן שיתפרקו יהיה גדול יותר. מיקום חומצות השומן שמתפרקות תלוי גנטית בכל אחד.
• פעולות כירורגית – כל הפעולות האסתטיות מבוססות על הוצאת כ-20%-40% מתאי השומן. בכל האופציות הפופולריות לטיפול נקודתי בשומן, התוצאה תהיה פחות תאי שומן בגוף.
• שאיבת שומן מסורתית – ניתוח קלאסי לשאיבת תאי שומן.
• שאיבת שומן בעזרת US – מכשיר אשר מפרק את תאי השומן בעזרת US ושאיבתו.
• המסת שומן בחום ע"י גלי רדיו – אנרגיה המייצרת חום מבוקר הממיס את עודפי השומן ושואבת אותם אל מחוץ לגוף ועוזרת בכיווץ העור.
• הקפאת שומן בקור – מבוססת על העובדה שתאי השומן התת עוריים נוטים להתפרק בחשיפה לקור.

מהי השמנה מפצה?

לאחר שאיבת שומן נוצרת הידבקות בין העור לרקמות העמוקות יותר, הדבקות זאת נוצרת על ידי רקמת צלקת. הצלטקות שלאחר ניתוח שאיבת שומן קלאסי היא גסה יותר ולכן לא תאפשר התרחבות של תאי השומן באותו מקום. כך שאם תחול עלייה במשקל, היא תבוא לידי ביטוי במקומות אחרים בגוף. בשיטות החדשות נגרם פחות נזק מקומי, ולכן ההצטלקות עדינה יותר, כך שבדרך כלל לא תחול השמנה מפצה.

שימושים נפוצים בשומן הגוף

בשנים האחרונות הופך השומן העצמי כחומר פופולרי לפיסול הפנים ולתיקון שקעים בפנים ובגוף, ממש בדומה לחומרי מילוי כמו חומצה היאלורונית.

יתרונו של השומן שלנו הוא בכך שהוא נקלט והופך לחלק מהגוף במקום החדש שהוא נמצא. השומן נשאב מאזור אחד בגופו של אותו אדם ומוזרק לאזור אחר באותו גוף ונקלט שם כמו השתלה. שומן עצמי אינו מזוהה על ידי מערכת החיסון כגוף זר ולכן לא נדחה על ידי הגוף. ניתן להשתמש בשומן עצמי בכל אזורי הגוף והפנים. יש לדעת שלא כל השומן המוזרק נקלט אלא רק חלקו ולכן לעיתים תדרשנה הזרקה נוספת בדי להגיע לנפח הרצוי. מחקרים רבים מבוצעים היום בהוספת תאי גזע לשומן המוזרק מתוך ניסיון לשפר את אחוז הקליטה של השומן.