שוק הפשפשים ביפו אחד המקומות היפים ביותר והחיים ביותר בתל אביב לטעמי, כולם יושבים בחוץ בבתי קפה ומסעדות שונות למיניהם, שומעים מוזיקה ויש אווירה מהממת. בדצמבר האחרון נפתחה מסעדה עם קונספט אחר בשם "לימה ניפו".
קצת רקע "לימה ניפו", נפתחה בצדמבר 2015, ומביאה את מטבח ה-NIKKEY לישראל. אם עוד לא יצא לכן לשמוע על המטבח הניקיי, אז מדובר בסוג של פיוזן שבו לוקחים את המטבח היפני ואת המטבח הפוריאני ומשלבים ביניהם. את המטבח הקימו יפנים שהיגרו לפרו בסוף המאה ה-19 והצליחו לשלב בין האוכל המסורתי מבית, להיצע המקומי. בנוסף למטבח החדש והמרענן, הקהילה היפנית בפרו הוציאה עיתון (ביפנית כמובן) בעיר לימה בירת פרו וקראו לו "לימה ניפו".
את לימה ניפו פתחו המסעדן יורם פרץ והשף כריס גולדינג, שניהם עלו לארץ לא מזמן בתקווה להישאר. לשניהם יש רזומה לא קטן בתחום, וזה די נחמד שהם התאהבו בארצנו הקטנה. לא אמשיך לשעמם אתכם בפרטים היבשים ונגיע לעיקר.
כשהגענו למסעדה היא לא היתה עמוסה בכלל ואני חייבת לציין שזה יתרון עבורי כי אני לא אוהבת שיש הרבה אנשים ואף מפחית מההנאה. ניגש אלינו מלצר מאוד חביב בשם ג'יימי (מקווה שאני לא טועה בשם ואם כן…סליחה) ששירת אותנו מדהים, האווירה היתה נעימה מאוד, המקום חשוך מעט, באווירה רומנטית, אבל ניתן לראות מה אוכלים. לא יכולתי להתעלם מציורי הקיר המהממים ועוצרי הנשימה שצייר בחור בשם ארז טוביאנה, אמן גרפיטי מפלורנטין. עוד בכלל לפני שקיבלנו את המנות, שהיו יצירת אמנות בפני עצמן, הציורים "הכריחו אותי" פשוט לעמוד ולהביט בהם בפה פעור.
קיבלנו תפריט טעימות, המנה הראשונה היתה סביצ'ה טונה עם היביסקוס על צ'יפס פלנטיין, מנה יפיפייה ולא רעה בכלל היה חסר לי טיפה טעם אבל סה"כ בסדר.
אחר כך קיבלנו טרטר פילה בקר במיסו כמהין, עם דפי אורז מטוגנים עם מלח אצות (75 ₪). את המנה של הטרטר בקר לא אהבנו. הייתה לנו בעיה עם המיסו שהרגשנו כי היה חזק מידי, אך בלי יותר מדי בעיות החליפו לנו אותה במנה נפלאה אחרת שלא הייתה בתפריט: סלמון כבוש בסלק עם פונזו תפוזים. המנה הייתה מהממת ומרוב שהתלהבנו שכחנו לצלם בזמן וזה מה שיצא.
מנת פתיחה נוספת הייתה קינואה שחורה עם פולי סויה, מלפפון, אספרגוס ונענע, עטופה במעיין עלה ענק של תפוח עץ ירוק. המנה הייתה שונה, מעניינת, מרעננת, קלילה – אך בעיקר: מענגת.
המנות העיקריות התחלקו לשנים: הראשונה הייתה לברק שלם עם עגבניות צלויות, חלפיניו ויוזו (125 ₪). אוי, המנה היתה נפלאה, הדג היה אומנם שלם וקטן אך ללא עצמות והוא היה מטוגן בצורה מדויקת. הדג טרי והעגבניות הצלויות היו עשויות בדיוק במידה שאני אוהבת וטעימות מאוד.
מנה עיקרית נוספת הייתה סינטה יאקי ניקו, פטריות וצ'יפס זוקיני (135 ₪). הבשר היה רק ונעים בפה ועשוי במידה הנכונה. הרוטב, גם הוא, השתלב נפלא יחד עם הבשר והפטריות. ועכשיו נגיע להפתעה של הערב: צ'יפס זוקיני. כן כן, צ'יפס זוקיני. אני חייבת לציין שהרמתי גבה כששמעתי שיש דבר כזה, אבל אחרי שטעמתי הבנתי שזה מהווה תחליף לא רע בכלל לצ'יפס תפוחי אדמה.
והגענו לחלק הכי מעניין של הערב הקינוח!
בשלב הזה השף כריס גולדינג יצא ושוחח אתנו והגיש לנו את הקינוח בעצמו. אני חייבת לציין שהרגשנו ממש בבית ולא במקום זר, נתנו לנו יחס חם ואדיב, לאורך כל האירוח וזה היה ממש נעים.
מנת הקינוח הייתה מיקס קינוחים: קרם בורלה בטטה, מנדרינה ופטל; שתי חתיכות מנגו יפות בצד שהיו ממש טעימות ומתוקות; עוגת פיסטוקים עם פרות יער קפואים ושוקולד לבן; ועוגיות מדלן בטעם שוקולד. כל ביס שטעמתי בקינוח היה מענג ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל. הקרם בורלה בטטה היה יוצא מן הכלל והוא שינוי מרענן לקרם בורלה המסורתי. עוגיות המדלן היו טעימות השוקולד היה איכותי ולא מתוק מידי, והעוגת פיסטוקים הייתה פשוטה כמו עוגה בחושה פשוטה אבל עשויה נכון. אני תמיד אומרת שאני מעדיפה עוגה בחושה טובה מאשר עוגה עם קרמים מיותרים.
מסקנות: מסעדה באחד האזורים היפים ביותר בתל אביב, אווירה חמימה ונעימה, שרות מצוין והאוכל לא משעמם עם מלא טעמים מענגים שבאמת יוצרים סוג של הר געש בינלאומי בפה.
החיסרון הקטן (ואולי גם יתרון…תלוי מי מסתכל על זה) זה הגודל של המנות והמחיר.
אבל בסופו של יום, אפשר לאכול מנה ראשונה עיקרית וקינוח ולא להרגיש מפוצצים שזה מעולה לדעתי כי ככה באמת אפשר להנות מארוחה טובה ועדיין יש כוח לצאת ולטייל באווירה הקסומה של שוק הפשפשים. יש למסעדה גם מועדון חברים שדרכו ניתן לקבל הטבות ומבצעים. אז, אם אתן מחפשות מקום לדייט רומנטי, סתם לשבת עם חברה ולהשלים פערים או אפילו מקום להביא את הקולגה שהגיע ממשרדי החברה בחו"ל – לימה ניפו זה המקום.
כתובת: רבי תנחום 6, תל אביב-יפו | טלפון: 03-5734404 | שעות פתיחה: א-ה' 19:00-אחרון הסועדים, ו' – סגור, שבת 19:00-אחרון הסועדים | http://www.lima-nippo.com
