מאז שהפכנו להורים לפני 3.5 שנים יש מוטיב שולט במטבח: בקבוקים. הם בכל מקום, אבל באמת בכל מקום. על השיש יש מתקן לייבוש בקבוקים (עד לפני כמעט שנה היו לנו אפילו 2 מתקנים: אחד שלו ואחד שלה), על השיש גם יש בקבוקי מים שהם גדולים מדי ולא נכנסים בארון ובתוך הארון, איפה שפעם היו רק כוסות לשתיה קרה/חמה…נחשו מה יש? צדקתן! עוד בקבוקי מים.
אני נשבעת שאנחנו לא קונים בקבוקי מים סדרתיים אבל פתאום הילד מחליט שהוא רוצה בקבוק של סמי הכבאי או יחידת החילוץ, ואז אחרי חודש אחד מהם נהרס/נשבר (פיית הפלסטיק) ואנחנו מוצאים את עצמנו זורקים ישן וקונים כבר 2 חדשים (שיהיה אחד ספייר למקרה הצורך). אבל אז פתאום הקטנה מתחילה לגדול ומכוס אימון עוברים לבקבוק עם קשית ואז גם במקביל לבקבוק עם פיית פלסטיק רכה/קשיחה (כי היא הרי צריכה ללמוד לשתות מכולם). בקיצור, באמת שלא חסרים לנו בקבוקים ואיכשהו…תמיד מצטרפים עוד לחבורה.
כשאנחנו חוזרים מהגן אז יש לנו לו"ז קבוע: מוזגת לילדים מים לבקבוקים, שמה את הילדה בסמארט טרייק ותוך כדי אומרת לגדול שכבר הספיק ללכת למזווה שיחכה עם החטיף, כי אנחנו חייבים לצאת עם הכלב. בגדול, באמת שאין לי בעיה שיאכלו חטיף אחד יחד אחרי הגן, אבל כשצריך לצאת עם הכלב והוא רוצה גם לקחת את אחת הבימבות או אופני האיזון שלו – אין לו מספיק ידיים כדי להחזיק בקבוק, חטיף ותוך כדי לנהוג בבימבה. לפעמים זה זורם חלק ולפעמים לא ואנחנו נכנסים לכמה דקות של הסברים למה הוא לא יכול לקחת את החטיף ולמה הוא יצטרך לחכות עוד רבע שעה עד שנחזור מהטיול.
ולפני שאמהות יגידו שאני לא בסדר שאני לא נותנת להם לצאת עם מים וחטיף מהבית: עם מים אני כן נותנת…לא גם וגם. לילדה יש איפה לשים את המים מתקן לכוס בסמארט טרייק) אבל הבקבוקים של הילד נוזלים אם הם מתהפכים ואם אשים אותם בתיק הקטן הזה של הסמארט טרייק – הם ישפכו בפנים.
כדי שתבינו…הנה תמונה שלו עם חטיף ביד, על הבימבה והוא נראה סבבה ושנוח לו בגלל שהוא פשוט הניח את הבקבוק על הרצפה בזמן שצילמתי….
כשאני קופצת לסידורים בא.ת. החדש בראשל"צ, יש כמה חנויות שאני מבקרת בהם באופן קבע מאז שהפכתי לאמא. אחת מהן היא מוצצים. הפעם נכנסתי בידיעה שאבקר שם כי אני צריכה בקבוק מים חדש לילד (נשנש את הפיה של הבקבוק הקודם 🤦♀️) ובעודי עומדת שם ומסתכלת על בקבוקים, שמתי לב לבקבוק חדש ושונה מהרגיל. נחשו מה עשיתי – קניתי !
התוספת החדשה בארון – הבקבוק של נובי. את נובי אני אוהבת וכתבתי על המותג בעבר, אבל זאת פעם ראשונה שאני רואה בקבוק מים שיש לו מקום לחטיפים. מדובר בכוס ארוכה המחולקת ל-2: חלקה העליון משמש כמעין קערה לחטיפים (ולפי מה שכתוב על האריזה יש מקום ל-135 גרם של חטיפים), והחלק התחתון הוא למעשה הכוס שבה ממלאים את המים. יש לה קש סיליקון רך שבאמצעותו ניתן לשתות והוא קש המונע טפטופים, כך שנניח ובמקרה הילד שלכן משחק עם הסוגר ומאבד אותו בגינה…עדיין תוכלו לצאת עם המיימיה מהבית ולא לדאוג שהיא תשפך בתיק.
מעתיקה מהאריזה: מימיית החטיפים מיוצרת מחומרים בטוחים ועמידים העומדים בכל תקנות ותקני הבטיחות הממשלתיים, מוגנת בפני שבירה ועשויה פלסטיק ללא ביספנול A. היא מתאימה לגילאי 12 חודשים ומעלה (אצלי הגדול בין 3.5 והקטנה בת 1.5 ושניהם מתלהבים ממנה באותה מידה).
מהרגע שהגעתי איתה הביתה לפני שבועיים, הילד לא מפסיק להתלהב ממנה ומבקש לשתות רק בה. הוא תמיד אהב לשתות מים אבל המימייה רק גורמת לו לשתות יותר. אני בשליטה על כמה חטיפים הוא אוכל כי אני אומרת לו שמה שנכנס בקערה של המימייה זה מה שהוא יקבל והכי חשוב – כשאנחנו יוצאים לטיול עם הכלב, הוא מאושר כי הוא יכול לצאת גם עם מים וגם עם חטיף ועדיין יש לו יד פנוי לשלוט בבימבה 😝 . כיף, אך בעיקר נוח, גם לצאת איתה מהבית לנסיעות וטיולים. מבחית ניקיון ותחזוקה – אני מהאלה ששוטפות פלסטיק רק ביד ולא מכניסה למדיח (גם אם כתוב שמותר), אז אין לי מושג מה קורה לה במדיח, אבל באמת שהיא נשטפת בקלות ולוקח לי פחות מדקה לשטוף אותה.
דרך אגב, השבוע אקפוץ שוב למוצצים כדי לקנות לקטנה מימייה כזאת. היא מתלהבת משלו, וברגע שהיא רואה שהוא השאיר אותה על השולחן, היא גם מנשנשת ממנה וגם שותה (גם אין חטיף שיקרוץ לה).
אני רכשתי אותה ב-35 ₪ ברשת מוצצים ובאתר של בייבי סטאר.
