רשלנות רפואית בניתוח מתייחסת הן להליך הניתוח עצמו והן לשלבים שלפני הניתוח ושלאחר הניתוח. עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און עם מידע וטיפים במידה ונחשפתן לרשלנות רפואית.
רשלנות רפואית לפני הניתוח
הרשלנות מתקיימת אם המטופל מוכיח, כי לא ניתן לו הסבר מלא על הניתוח, תקופת ההחלמה, סיכויי ההצלחה, סיכונים ותופעות לוואי, וכן על אפשרויות טיפול חלופיות. אם המטופל לא קיבל את מכלול המידע ויוכיח כי אם היה מקבלו היה בוחר שלא לעשותו – עשויה לצמוח עילת תביעה. על הרופא מוטלת "חובת גילוי" – החובה להסביר למטופל על הטיפול, סיכוייו וסיכוניו. החובה איננה מוטלת על המטופל לשאול ולחקור את הרופא, אלא מוטלת על הרופא לספק את ההסברים הדרושים.
לפי חוק, עקרונית הסכמה מדעת יכולה להינתן בכתב, בעל-פה או בהתנהגות ! (סעיף 14 לחוק זכויות החולה, תשנ"ז – 1977). ואולם, יש טיפולים רפואיים, המנויים בתוספת לחוק, כדוגמת ניתוחים, לגביהם נקבע, שההסכמה צריכה להינתן בכתב, במסמך שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.
הרופא מחוייב לגלות מידע רלבנטי, ולספק למטופל הסבר מפורט (לא "שורה תחתונה") לעניין הטיפול והשיקולים שעמדו בפני הרופא. ואולם הרופא אינו צריך לפרט בפני המטופל את כל פרטי המידע האפשריים באשר הם. המידע אותו יש לגלות הוא המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול והסכמה לו.
בעשור האחרון, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית העצומה, חולים רבים מגיעים כשהם כבר מצוידים במידע אליו נחשפו ברשת. גם כאשר ניכר במטופל שאסף מידע רפואי ממקורות אחרים, עדיין ידיעתו אינה פוטרת את הרופא מחובת הגילוי. העובדה שמטופל יודע באופן כללי את הסיכונים – אינה פוטרת את הרופא מלחזור ולהסבירם בפניו.
כמובן, הדברים אינם רלבנטיים במצב חירום רפואי. בנסיבות חירום המחייבות ניתוח מיידי – עלולות להתנגש שתי זכויות:
- זכותו של המטופל לחיים, וזכותו של המטופל לקבלת הסבר מלא כנדרש בעניין הניתוח.
- החוק מאפשר בתנאים מסוימים של מצב חירום רפואי להעניק טיפול כמפורט בחוק ללא הסכמה מדעת.
באחד המקרים ייצג משרדנו אדם, אשר בחדר ניתוח הוחתם בבהילות על טופס הסכמה לניתוח. זאת, מבלי להסביר לו את הסיכונים בפעולה הכירורגית אותה הוא עומד לעבור ואת האפשרויות האחרות הקיימות להתערבות הכירורגית. התביעה התקבלה בגין אי קבלת הסכמה מדעת של החולה.
במקרה אחר, ייצג משרדנו אישה שטענה, כי לא קיבלה הסבר בעל-פה על סיכון לכריתת רחם וחתמה על טופס הסכמה לניתוח מבלי לדעת שקיים סיכון כזה. בית משפט פסק לה פיצוי נכבד ביותר בשל הפרת חובת הגילוי כלפיה.
רשלנות רפואית נוספת שיכולה להתקיים לפני הניתוח הינה רשלנות באבחון מצבו של החולה. אם הטעות באבחון גרמה לפגיעה בלתי הפיכה, או לקבלת טיפול מיותר, או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות ועוד), ובעקבות כך לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית), וכל נזק נוסף – ניתן להגיש תביעה בגין הרשלנות הרפואית.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, הוכח, כי שד של צעירה נכרת בשל קביעה רשלנית כאילו זוהה גידול ממאיר. לאחר מכן התברר, שהשד נכרת לחינם, שכן לא נמצא כל סימן לגידול סרטני והאבחנה הייתה רשלנית ופזיזה. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו, ופסק לטובת הצעירה פיצוי גבוה במיוחד.
רשלנות רפואית בעת הניתוח או לאחר הניתוח
רשלנות רפואית בניתוח או בטיפול עצמו יכולה להיות בשלבים שונים, במהלך או לאחר הניתוח. כך למשל : אם הניתוח בוצע בסטנדרט רפואי שאינו סביר, אם נותרו חפצים זרים בגוף המנותח, אם הניתוח לא בוצע באיבר הנכון, אם הניתוח בוצע כאשר המנותח עצמו לא היה כשיר לניתוח מסוג זה, אם בוצעו טעויות בהרדמה, אם בוצעו טעויות במסגרת המעקב / הטיפול שלאחר הניתוח, אם לא בוצעו, או לא בוצעו בזמן, פעולות רפואיות דרושות, אם ממצאי הבדיקות הרפואיות לא אובחנו כראוי ועוד.
לא כל טעות מהווה רשלנות רפואית. נדרש להוכיח, שהרופא לא עמד במבחן ה"רופא הסביר", לא פעל על פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואי ובמיומנות הנדרשת ממנו על פי הידע המקצועי בנושא ועל פי כללי הזהירות המצופים ממנו כרופא נבון וסביר. כל מקרה לנסיבותיו. בנוסף להוכחת רשלנות יש להוכיח, שלמטופל נגרם נזק בעקבות הניתוח ושהנזק נגרם כתוצאה מאותה רשלנות.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו נגרמה נכות לאישה, אם לחמישה ילדים, לאחר שילדה את בנה החמישי. הוכח, כי הנכות נגרמה בשל התמהמהות בבדיקה נחוצה אשר יכולה היתה לאבחן נכון את מצבה ולאפשר לה לקבל טיפול מציל.
במקרה אחר בו טיפל משרדנו הוכח, כי הרופא התרשל בבדיקת ההיסטוריה של המטופל ועקב כך נגרמה פגיעה למטופל, אשר זכה לפיצוי גדול.
בתיק אחר בו טיפל משרדנו, הוכח, כי הרופא המרדים התרשל בפיקוח על מצב המטופל ונגרמה לו פגיעה עצבית. טענות המרדים, כאילו מדובר בסיכון אפשרי להליך של הרדמה – נדחו, והוא חוייב בפיצוי המטופל.
בתיק אחר, הוכיח משרדנו, כי בחירה בסוג הניתוח ובמועד עריכת הניתוח היתה שגויה ולא עלתה בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית המשפט פסק כמיליון ₪ למטופל.
במקרה אחר, בו לא אובחן בזמן תסחיף ריאתי, הוכיח משרדנו, כי ממצאי הבדיקות אמורים היו לעורר חשד, וכי בדיקות פשוטות וקלות יכולות היו למנוע את מות החולה. לאחר שנקבע, כי אבחון וטיפול מתאים היו עשויים להותיר את החולה בחיים – נפסק פיצוי במיליוני ₪.
אז מה עושים? טיפים לתביעות בגין רשלנות רפואית
על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים לתביעתו. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הינן סמליות יחסית.
בתביעה בגין רשלנות רפואית, שומה על התובע להגיש חוות דעת רפואית, אשר תבסס את טענותיו שברפואה. פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים. כך למשל, מומחה אורטופדי ומומחה לבבי. בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי ו/או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע.
ללא חוות דעת רפואית אין אפשרות לנהל או להצליח במרבית התביעות בגין רשלנות רפואית.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה–התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית. www.Bar-OnCohen.co.il
