לפני שנולדו לי ילדים הייתי חכמה גדולה. הייתי רואה סיטואציות שחברות מתמודדות איתן והייתי בטוחה שאצלי זה לא יקרה. אבל אז נולדו לי ילדים.
יש לי ילדים מהממים. באמת. אני מכורה אליהם. הם מלמדים אותי כל יום דברים חדשים על העולם, עליהם ועל הדרך שאני מתמודדת כאמא איתם ועם עצמי. לא תמיד זה פשוט ומצאתי את עצמי "משתמשת" ביועצות מסוגים שונים כבר מהרגע שהם נולדו. עם הגדול לקחתי יועצת שינה, עם הקטנה התייעצתי בעניין הגמילה. אבל כדי להתמודד עם סיטואציות שונות, אני תמיד מתייעצת עם חברות, משפחה (מזל שגיסתי בתחום החינוך והייעוץ הורים), ואני קוראת הרבה מאוד מאמרים כדי לדעת איך להשתפר ואיך להתמודד טוב יותר בסיטואציות שונות.
לפני כמה שבועות קיבלתי הזמנה להשתתף בערב השקת קמפיין מימון המונים לספר חדש – "בשביל הסמכות – הדרך להורות בטוחה, רגועה ומהנה". מכיוון שבאותו שבוע הגדול בחן כל גבול אפשרי, לא באמת הרגשתי אמא רגועה שניהנת מהחיים, אך החלטתי ללכת לשמוע במה מדובר. כשיצאתי משם, כל-כך שמחתי שהגעתי ומצאתי את עצמי תורמת לפרסום הספר וגם מספרת עליו, על המנחה ועל השיטה לכל חברה אפשרית.
תכירו את דורית כהן חרמון
לפני שאספר לכן על השיטה שגרמה לי לעשות קצת סדר במחשבה ובתגובות שלי לסיטואציות שונות, אני חייבת להכיר לכן את כותבת הספר: דורית כהן חרמון.
היא אמא לשני בנים ועוסקת בחינוך שנים רבות. היא מנחת הורים ועוסקת רבות בהורות, העצמה, תחושת מסוגלות (הן לילדים והן להורים) ועוד ועוד. היא עושה לא מעט סדנאות, הרצאות ועבודה פרטנית, מלווה מורים וצוותי חינוך. היא משתייכת לשיטת "אדלר" ועוסקת גם ב-NLP ובאמת מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות. האמת, גם אני ואולי זה מה שגרם לי להתחבר אליה.
הורים שמגיעים אליה להדרכה פרטנית או לסדנאות יוצאים עם ארגז כלים לחיים. אני אחת כזאת. מצאתי את עצמי כותבת נקודות שונות למחשבה ויישום בנייד, ואני תמיד מסתכלת עליהן.
הכרתי אישה מקסימה, מהפנטת. היא מדברת ואני מקשיבה בשקיקה ורק רוצה לשמוע עוד. אהבתי שעל כל דוגמה שנתנה וסיפור שהיא סיפרה היא תמיד ידעה לתת קונטרה גם לאמהות עם ילדים קטנים יותר וככה הרגשתי תחושת שייכות ותחושה ש"האישה הזאת באמת מדברת עלי ואלי".
שיטת הסמכו"ת
כשיש ילדים אנחנו לרוב חושבות שהורות היא לא משימה פשוטה. בהתחלה זה אמנם מעייף אבל קל – מאכילים, מחליפים חיתול והנה הילד שמח. אבל אז הוא גדל, יש לו רצונות ודעות וכשהוא יודע לדבר, זה בכלל נעשה לא קל. לטענת דורית, הורות היא דווקא משימה פשוטה, לא קלה, אבל פשוטה. זה הכל עניין של גישה בחיים וברגע שיש את הגישה הנכונה, הדברים הופכים לפשוטים יותר. וזו שיטת הסמכו"ת – שיטה המאפשרת לנהל את ההורות בצורה פשוטה לאורך כל הדרך (גם כשהם קטנים וגם כשהילדים הולכים וגדלים).
מרכיבי השיטה
בשיטת הסמכו"ת יש 5 שלבים. אביא כמה שאני יכולה מתוכם כאן, וכמובן מי שמתעניינת ורוצה לדעת יותר לעומק מוזמנת ליצור קשר עם דורית וכמובן להתגייס למען פרסום ספרה.
שלב ראשון- החלטה הורית
בשלב זה אנחנו בעיקר צריכים לעשות חושבים עם עצמנו (וכמובן להיות בתיאום מוחלט עם בני/בנות הזוג שלנו): מה חשוב לנו יותר/פחות, על מה אנחנו מתעקשים/מוותרים. כאן השיטה מתחילה וכיאה להתחלה/לבסיס – זה השלב החשוב ביותר, כי אם אנחנו לא נדע מה אנחנו רוצות מעצמנו, איך נוכל להעביר את זה הלאה ולחנך את הילדים?
בשלב זה חשוב מאוד שנשים דגש על נושאים שמביאים את עצמנו למצבי דילמות, על החזון שלנו כאמהות/הורים/משפחה, אילו ערכים מובילים אותנו, על מה לא נבצע עם הילדים משא ומתן ועוד.
שלב שני – סיעור מוחות על הילדים
מאז שאני שמעתי על שיטת הסמכו"ת, זה שלב שאני מבצעת לא מעט עם בן ה-4 שלי, ולאט לאט גם עם הבת שנתיים וחצי שלי.
שלב זה הכי חשוב בכל השיטה וכאן למעשה אנחנו מנהלים דיאלוג עם הילד. מצד אחד קשובים לו ולרצונותיו אך מצד שני לא מזניחים את הרצונות שלנו. כך לעשה כל צד מציף את מה שיש לו על הלב, אך גם שמים גבולות כדי להגיע לעמק השווה.
דרך אגב, חשוב מאוד לא להפעיל מניפולציות או תחכום יתר על המידה כדי שהילד יזרום איתנו, שכן אז זה לא יעבוד. באמת חייבים להקשיב לו ולרצונות שלו ע"מ שההורות באמת תהיה מכילה ויהיה שינוי לטובה.
שלב שלישי – קביעת כללים ותיאום ציפיות
בעקבות סיור המוחות שעשינו עם הילד בשלב הקודם, אנחנו מגיעים לשלב סגירת המו"מ וההסכם על מה שהחלטנו יחד. חשוב לוודא שההסכם מקובל על הילד (ועלינו), שכן הוא זה שיצטרך לעמוד בו ובהתחייבויות שנלוות אליו. אם זה לא יהיה מקובל על הילד, לא יהיה שינוי התנהגותי.
כמובן שרמת האחריות וההתחייבות להסכם משתנה מילד לילד במשפחה. אין גם לצפות לאותה רמת התחייבות מילד בין 4 וילד בן 12.
שלב רביעי – וידוא ואכיפת הכללים
לפי דורית ושיטת הסמכו"ת, לא אמורים להגיע לשלב זה כי הדברים אמורים להסתדר כבר בשלבים הראשונים. במידה ומגיעים אליו כנראה שמשהו היה פחות נכון בשלבים הקודמים לו.
עם זאת, זה שלב חשוב.
האחריות על וידאו ואכיפת ההסכם נופלת עלינו, האמהות/ההורים, בלבד ולא על הילד. אנחנו המבוגרים האחראיים ומתפקידנו לוודא שההסכמים שעליהם אנו חותמים – אכן מתבצעים. במידה וההסכם לא קוים, אז עלינו לאכוף אותו בתקיפות אדיבה: אדיבות כלפי הילד ותקיפות כלפי המסר.
אנחנו חייבים לנהוג באדיבות כלפי הילד – לא לצעוק עליו, לא להעליב, לא להעניש, לא להעליב ובטח שלא להנמיך את הילד ולהוריד את הבטחון העצמי שלו. ומבחינת המסר… אם אנחנו מתחייבים למשהו, אז אנחנו עומדים בו בלי להתבלבל ובלי לוותר.
שלב חמישי – שלב התמיכה
זהו השלב האחרון בשרשרת ובו אנחנו תומכים בילד אם מגיעים למצב שהוא כועס ומתוסכל כי אנחנו עמדנו בהסכם והוא לא ועלינו לאכוף אותו. לא מטיפים מוסר, לא אומרים לו "אמרתי לך" וכו'. פשוט נמצאים איתו ומכילים את הכעס והתסכול שלו. גם ככה כשהם כועסים הם לא מקשיבים לנו, אז כדי לשמור את המילים שלנו לזמן אחר.
האם השיטה עובדת?
אני מיישמת אותה כמעט חודש והיא עובדת. אני מודה שאני זאת שצריכה לזנוח מוסכמות והתנהגויות שלי ולהשתנות ע"מ לשנות את התנהגותו של הילד, אבל כשאני מיישמת אותה היא עובדת. לכן, גם סיכמתי את ההרצאה שלה בטלפון, כדי שיהיה לי קל לשלוף את הכללים בכל זמן ומקום שאני צריכה רענון.
כמובן שהשיטה הרבה יותר מורכבת ובספרה ו/או במפגשים אותה היא נותנת הרבה יותר כלים וטיפים. כאן הבאתי לכן את הנקודות השונות שכתבתי לעצמי ולכן אל תקחו פוסט זה כמובן מאליו. אני תמיד אומרת וחושבת שאם קוראים משהו יש מקום לעוד מחקר, ואם כבר מחקר אז למה לא לקרוא את ספרה של החוקרת הראשית.
בהרצאה דורית נתנה לא מעט טיפים על איך להתמודד עם התפרצויות זעם (גם אלימות) של ילדים. הבנתי שגם יש פרק שלם על זה בספר. אני לא סיכמתי לעצמי את הנקודות כי אני לא מתמודדת עם התפרצויות זעם שכאלה, אבל המלצתי לכמה חברות שכדאי ללכת להקשיב לה כי יש לה אחלה טיפים. בכלל כיף להקשיב לה והיא נותנת כ"כ הרבה דוגמאות להתמודדות עם סיטואציות שכולנו חוות או חווינו, וזה כיף שמישהו מהצד נותן לך השקפה אחרת על המצב.
למדתי שלא צריך לצעוק ולא צריך לאיים. נכון, אני פה ושם עדיין עושה זאת כי אני בן אדם וגם אני מגיעה לסף רתיחה, אבל כל פעם לומדת עוד ועוד איך לנשום ולספור עד 10 ולגשת לסיטואציה מזווית אחרת. שיטת המו"מ וההסכם היא שיטה מעולה מבחינתי כי אני שמה לב איך הילד פתאום שמח לשתף אותי בדברים שונים כי הוא רואה שהרצונות שלו באים לידי ביטוי ובאמת יש לו פחות תסכול אם ובאמת הוא לא יישם את הצד שלו בהסכם כי הוא יודע שכן ניתנה לו ההזדמנות וההסכם היה לפי מה שהוא רצה. אז גם "הסנקציות" שמופעלות על אי-אכיפת ההסכם, "מקובלות" עליו.
מי שמעוניינת ללמוד עוד על השיטה יכולה לתרום לגיוס ההמונים להוצאת הספר "בשביל הסמכות – הדרך להורות בטוחה, רגועה ומהנה" כאן, ויכולה כמובן להיכנס לאתר של דורית ליצור קשר איתה ולקרוא מאמרים שונים שעוזרים להתמקד ולשנות מצבים התנהגותיים באווירה רגועה – https://dorit-h.co.il
(תמונה ראשית באדיבות אתר pexels.com)
מיטל יקירה,
תודה רבה על הפרגון ועל הפרגון להרצאה ולספר. כיף לי לשמוע שיצאת נשכרת מההרצאה
דורית