הופעת בחיינו כמעט 13 שנים אחרי אחותך (השוקולד) ו-18 שנים אחרי החלק הראשון בכריך המתוק הזה.
אני זוכרת את עצמי עומדת בחגיגת בת המצווה של אחותך מרגישה תחושה מוזרה ואומרת לעצמי – אני בהריון.
זה לא יכול להיות לוחש לי ההיגיון והלב משתיק אותו ש..ש.. זה קורה עכשיו.
מי נכנס להריון בגיל 41 אני שואלת את ה"סטיק" שמראה לי תשובה חיובית. מחזור לא סדיר, גלי חום ומצבי רוח. חשבתי שחזרתי לגיל הנעורים….
קראתי לבעלי שיבוא לראות. גם הוא הרים את הסטיק לראות שאין טעות, שלא טפטפו עליו מים… הזוי.
אני לא יכולה להיות עכשיו בהריון יבבתי לו (אשה מבוגרת בת 41 מייללת כמו צעירונת)
בעלי פותח עלי זוג עיניים "עוד אחד ודי".
"עוד אחד ודי"? שאלתי, "אחד ודי" הרי שנינו יודעים שזו תהיה עוד אחת (כמו קודמותיה) שוב אני צריכה להכנס איתה לכל השירותים…. הצליח לך אתה שוב מתחמק".
האחיות שלה בחרו לה את השם ואנחנו התלהבנו.
אור עולם – זו המשמעות.
שתיים עשרה שנים של הנאה צרופה.
אנחנו כל כך נהנים מהיותך, משמחתך. מהגידול שלך. מזה שבחרת בנו כמשפחה והבאת לחיינו כל כך הרבה אור ושמחה.
כולנו נהנים מכל רגע שלך.
עוברים איתך שוב את הינקות, ילדות ועכשיו נעורים.
במשך זמן רב ניסיתי לבקש ממך להאט את הגדילה שלך, כל כך רציתי ליהנות ממך עוד ועוד. זו חוויה מעצימה לגדל בבית אחד חיילת, נערה ותינוקת. הרגשתי מחוברת לכל הגילאים חווה ברצף מתמשך את כל חוויות גידול הילדים.
אני מהאמהות שמחנכת עם קצת "שאריות חינוך" מהדור שלפני, למרות שלא פעם הבטחתי לעצמי "כשאני אהיה אמא לא אעשה את "זה" לילדים שלי.
גם כשכעסתי "נהניתי" מהכעס. אף פעם לא עשיתן דברים קיצוניים מידי. נתתן לי את ההרגשה של "אמא אמיתית".
לא פעם אמרתי דברים שהאמנתי בהם ובגלל ש"כך צריך להיות" אבל הסתובבתי לקיר ונתתי לצחוק לפרוץ ממני בשקט.
הצמיחה המהירה שלך היא ההוכחה שאי אפשר לעצור את הזמן. אפשר אולי להאט אותו קצת..לפעמים..
את משלימה את הפער בינך לבין האחיות שלך בדיוק כפי שבקשת מהן "תחכו לי"…
יש לא מעט דברים שאיתך ובזכותך ויתרנו לך וכנראה גם לעצמנו. לא יצאו מזה דברים רעים. את לא מפונקת. בהחלט יודעת את מקומך בבית ובמשפחה למרות שלפעמים את "מנסה לעשות קיצורי דרך"…
כמו כל ילדה גם את בודקת גבולות ואת גמישותם, מחקה את אחיותייך ואת הסובבים אותך ולומדת את רזי עולם.
ילדה שלי לא עטפנו אותך בצמר גפן למרות הפיתוי החזק לעשות זאת. את כאן חלק מאיתנו ובחיים צריך ללמוד להתמודד.
אני רוצה להאמין שתדעי להבחין בין טוב לרע. בין חבר אמיתי למתחזה. תזכרי מנין באת ומה הם המקורות שלך. שאי את ראשך בגאון-את דור שלישי לניצולי שואה ודור שלישי ליהודים שעזבו את אירופה ובחרו לעבור לדרום אמריקה בתקווה לחיים טובים יותר. בת למשפחה ישראלית יהודית גאה וגדלה בארץ ישראל. מאחלת לך הנאה רבה מהנעורים שבפתח. יהיו ימים לא קלים אבל גם לכל אחד מהם יש רק 24 שעות. שתמשיכי להפתיע את כולנו ובעיקר את עצמך ביכולות ובכישרון שלך. ושתצליחי להגשים את חלומך הגדול.
אנחנו נהיה כאן תמיד לצידך מחבקים אוהבים תומכים, מריעים ומחזקים. מזל טוב ילדה שלי והרבה פריחות ולבלוב בחיים.
