התמודדות של כלבים עם פחדים מרעש של נפצים, קפצונים, כדורי פיקות, ויתר מרעישים ומתפוצצים הנפוצים בחג הפורים יכולה להיות עניין מאוד מסובך ומחולל בעיות.
הכלבים עלולים בהחלט לברוח ולהסתתר, ואפילו לא לאכול משך ימים ארוכים, בשל הרעש הלא נעים, אותו הכלב חווה כטראומה קשה במיוחד. חשוב לזכור שחוש השמיעה של הכלבים מפותח ועדין פי כמה וכמה מזה של בעליו, כל שביב דציבל נקלט אצלם כמהומת אלוהים – וזאת לצד העובדה כי אין לכלב יכולת תבונית להבין את מהות הפיצוץ.
כלבים הם חיות המסגלות הרגלים בהדרגתיות, וכל שינוי או גירוי דומיננטי התוקף אותם במהירות ובהפתעה, מפחיד אותם וגורם להם למצוקה קשה בה מופעלים כל חושיהם לטובת התגובה האינסטינקטיבית הקדומה – "הילחם או ברח".
אצל כלבים, ממש כמו אצל בני-אדם הסובלים מפוסט-טראומה ממלחמה, בכל פעם שמתהווים מסביבם ריח, מראה או רעש הנקשרים בזיכרונם עם האירוע הטראומטי – כמו ריח אבק שריפה או קול נפץ – הם חווים פלאשבק מהאירוע הקשה, הבא לידי ביטוי במגוון התנהגויות פיזיות חרדתיות: רעד, הזעה מוגברת, חוסר שקט מוטורי, ועוד. בעת שהם נתקלים בזיכרון תת-מודע או מודע מהאירוע, כלבים שחוו טראומה קשה מרעשים חזקים עלולים במסגרת התגובה הפוסט-טראומטית לברוח מהבית, לרעוד, לרייר (להוציא ריר מהפה), ואפילו להשתין מפחד.
מקור הבעיה נעוץ בדרך-כלל בשלבי הגורות, בעקבות טראומה מסאונד חזק של פיצוץ שהגור היה חשוף אליו ללא התראה מוקדמת. במקביל, פחד מרעשים יכול להתפתח גם בכלבים בוגרים שנבהלו בעברם מעוצמת רעש חזקה – בשילוב אופי פחדני\חששני של הגזע שלהם.
בשורות הבאות נביא דרכים נכונות להתמודד עם הבעיה, כשממש בעוד רגע קט נוקש חג הפורים בדלת, עם הילולת הנפצים של הקאובוי'ס והשוטרים למיניהם.
הכנה מוקדמת של הכלב לרעש זיקוקי דינור או לפיצוצים
ראשית, יש להכין את הכלב לפני האירוע, ולבנות הדרגתית את יכולותיו ומסוגלותו להתמודד עם קולות הנפץ. לימוד של גירוי חדש לכלב מצריך הנחייה וליווי נכונים, ממש כמו שמלמדים ילד כיצד יש לחצות את הכביש. כשם שלא נשלח אותו לחצות לבד, גם את הכלב צריך ללוות הדרגתית בחשיפה לרעשים.
פתרון מהיר וקליל לכך ניתן למצוא ברשת האינטרנט, ב'יוטיוב', ובאפליקציות שונות הזמינות בסלולר. קיימים מיקסים, אפקטים וסאונדים המדמים את קולות הנפץ של זיקוקי הדינור או פיצוצים אחרים. על החשיפה להתבצע, כאמור, בליווי צמוד ובהדרגתיות, קודם-כל בעוצמת קול חלשה, תוך הגברתה מדי מספר ימים.
חשוב להתייעץ עם מאלף בכיר, לקבלת הדרכה מלאה והבנת האופי והפיתרון האינדיבידואלי והאישי המתאים לכלבכם.
מה לעשות יום לפני התחלת ההרעשה?
בפרק הזמן בן שעות מספר עד לכניסת החג והתחלת הרעש הגדול, יש לסגור ולאטום את הבית מרעשים, בכדי להקטין את עוצמת הסאונד של הזיקוקים. בנוסף, ובמידה ותהליך העבודה עם הכלב טרם הושלם והוא עדיין מפחד מרעשים חזקים, אין ברירה – הישארו בבית עמו ופנקו אותו בחטיפים בזמן שהוא רגוע – הן כפיצוי על 'עוגמת הנפש' הנגרמת לו, והן כתגמול עבור התנהגותו הטובה, הישארותו רגוע, ובגין שיתוף הפעולה שלו.
בהשקעה נכונה של זמן ומאמץ מצד הבעלים, תוך שילובו האפשרי של מאלף כלבים מקצועי בתהליך, ניתן להפוך את חוויית הפחד מפני רעשים אצל הכלב לתהליך נכון ומתגמל בחינוכו.
כדאי לשים לב לתגובות המתפתחות במהלך חייה של חיית המחמד האהובה, שכן, כאמור, כלב יכול בהחלט ללמוד לשאת את הפחד ולהתמודד עמו כמשהו מובנה באופיו ובהתנהגותו.
ולסיכום – חשוב להכיר בכך שלא ניתן להגיע עם כלבים לפתרון מלא של הבעיה – שכן תמיד יהיה טמון בהם פחד וחשש נסתר הנובע מעצם היותם בעלי חיים שמקורם הגנטי בטבע הפראי, שם עליהם תמיד להיות על המשמר.
לכן, כל שיפור ברמת הפחד יקל על חיי הכלב וכפועל יוצא, כמובן, גם על חיי הבעלים. בהצלחה וחג פורים שמח להולכי על שתיים ולהולכי על ארבע (אגב, לא מומלץ לחפש את הכלבים בתחפושות שונות – שאולי עבור הבעלים נראות משעשעות – אבל רק מוסיפות לכלבים עצמם עילות נוספות למתח ואי-נוחות).
הכותב הוא טל שלוש, מנכ"ל מרכז הכלב והאדם
