איך ישראל נראת בעולם?

מחקר חדש שנערך בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בחן את הנושאים המרכזיים שבוחרים הכתבים הזרים בישראל לסקר, וכיצד זה משפיע על התדמית של ישראל בעולם

התדמית של ישראל בעולם מעוצבת בעיקרה על ידי כלי התקשורת הבינ"ל. ישראל מסוקרת באופן נרחב בכל כלי התקשורת. על הסיקור הזה אחראיים מספר קטן מאוד של כתבים זרים מטעם הרשתות השונות אשר שוהים בישראל.

העיתונאים הזרים המסקרים את ישראל מהווים תפקיד מפתח חשוב ביותר בעיצוב תדמיתה של ישראל בעולם. כמות העיתונאים הזרים השוהים בישראל מטעם רשתות החדשות הגדולות בעולם היא נמוכה (100 כתבים זרים מדווחים על ישראל לכל כלי התקשורת בארה"ב). הכתבים הזרים הם הקובעים הבלעדיים לגבי מהות הסיקור התקשורתי ומה יהיה אורך הסיקור. משום כך, יש חשיבות רבה לתפיסת העולם של אותם כתבים, ומה הם באים לסקר בישראל.

פרופ' יואל כהן, מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ביקש לבחון את עמדתם של העיתונאים הזרים השוהים בישראל לגבי נושאים שונים. פרופ' כהן ערך סקר עליו השיבו 160 עיתונאים מקרב קהילת הכתבים הזרים וכן ערך השוואה עם סקר מוקדם יותר שערך בנושא בשנת 1989. על ידי בחינת תשובותיהם של העיתונאים הזרים, פרופ' כהן מיפה את הנושאים המרכזיים אשר יגיעו לכותרות. המחקר החדש אשר התבסס על הסקר, התפרסם לאחרונה בכתב עת אקדמי,  Journal of Arab & Muslim Media Research, שנערך בידי פרופ' נורדין מילאדי מאוניברסיטת קטאר.

ממצאי המחקר מאפשרים לקבל תמונה רחבה על תפיסת הכתבים, ומה הם בוחרים לסקר. 93% מהכתבים העריכו את חשיבות הסיקור החדשותי כרבה מאוד ו- 5% נוספים אמרו כי הסיקור החדשותי חשוב במידה מסוימת. הנושא שנבחר כמעניין וחדשותי ביותר על ידי הכתבים הזרים הוא מלחמה וטרור. כך, 70% מהכתבים דירגו את סיקור המלחמה כנושא החשוב ביותר ו-24% דירגו את המלחמה כנושא חשוב במידה מסוימת. 78% מהכתבים דירגו את נושא הטרור כנושא החשוב ביותר ו- 19% נוספים דירגו את נושא הטרור כחשוב במידה מסוימת. את נושא סיקור המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים דירגו 78% מהכתבים כ נושא חשוב מאוד ו- 22% נוספים מהכתבים דירגו את הנושא כחשוב במידה מסוימת. נושאי תרבות כגון ישראל כארץ הקודש, או סיקור יחסי ישראל- ארה"ב ויחסי ישראל- מדינות ערב, הינם חשובים הרבה פחות ועיתונאים פחות יסקרו אותם בעולם.

בהתאמה, במהלך הסקר עלה כי המקורות המרכזיים מהם מקבלים הכתבים מידע הם דובר צה"ל ומשרד החוץ, זאת לעומת מקורות ידע ממשרדים ממשלתיים שעוסקים בעניינים פנימיים

בארץ כגון כלכלה, מדע, קליטה ודת . על פי נתוני הסקר, 18% מן הכתבים הזרים העידו כי היו בקשר יומיומי עם משרד ראש הממשלה ו- 19% נוספים העידו שהיו בקשר שבועי. 16% מן הכתבים העידו כי היו בקשר יומיומי עם צה"ל ו- 18% נוספים העידו על קשר שבועי. בנוסף, רק 9% בלבד מן המשיבים העידו על קשר יומיומי עם משרד החוץ לעומת 31% מהמשיבים שהעידו על קשר שבועי עם המשרד. לעומת זאת, 7% מהכתבים העידו על קשר יומיומי עם משרד האוצר ו- 3% מהכתבים העידו על קשר שבועי. כמו כן, 3% מהמשיבים העידו על קשר יומיומי עם משרד התמ"ת ו- 3% נוספים העידו על קשר שבועי. בנוסף, לאף כתב לא היה קשר יומיומי עם משרדי הקליטה, התיירות והדתות. על קשר שבועי עם משרד התיירות העידו 5% מהמשיבים בלבד, ו- 2% מהמשיבים בלבד העידו על קשר שבועי עם משרד הדתות.

מהסקר עולה כי בהיבט של סיקור תקשורתי בינ"ל, ישראל מוצגת לרוב רק בהקשרים לוחמניים של מלחמה וטרור, וכלל לא עולים נושאים תקשורתיים המציגים נושאים פנימיים בישראל כגון החברה, התרבות וההיסטוריה הישראלית.

פרופ' כהן מסביר אל חשיבות מחקרו: "על אף שהמוקד לסיקור התקשורתי כעת במזרח התיכון מתמקד בחילופי השלטונות במצרים ובלוב, והמצב בסוריה ובעיראק. על אף זאת, לטווח הארוך, הדילמות לגבי הסיקור התקשורתי של ישראל בעולם קיימות לא פחות וזהו אתגר למקבלי ההחלטות ולדוברים ממשלתיים. חשוב להבין מהם הגורמים המשפיעים על הסיקור התקשורתי בעולם. זאת הדרך למפות מה מוצג, מהם המסרים המועברים, וממילא ללמוד איך אנחנו נראים בעולם ומכאן הנגזרות איך להתמודד עם התופעה."

פרופ' יואל כהן מומחה לחקר התקשורת בנושאי דת, רסנים ותקשורת, חדשות חוץ ויחסי כתבים זרים. בין ספריו: המתריע מדימונה, ישראל והפצצה – על פרשת ואנונו, דת ותקשורת בישראל.