מאת: ד"ר אילנה דריאל, הדיאטנית קלינית, מומחית ברגישות למזון. http://food-sensitivity.com
"חוקרים קיבלו שוחד להסתיר: סוכר ולא שומן גורם למחלות לב. מסמכים שנחשפו מראים שבמשך חמישה עשורים קיבלו חוקרים שוחד מבכירים בתעשיית המזון האמריקנית כדי להסיט את תשומת הלב מתפקידו של הסוכר בגרימת מחלות לב וכלי דם. "המחקרים המוטים קבעו את הנחיות התזונה של הממשל שתקפות עד היום – סימון של השומן כאחראי בלעדי על תמותה ממחלות לב והתעלמות מתפקיד הסוכר, אומרים מדענים". זוהי הכותרת שהופיעה לפני כחודש בעיתונות ברחבי העולם.
דורות רבים מחונכים על מזון דל שומן. לימדו אותנו שצריך להפחית בשומן בכול הזדמנות. להפחית מהבשרים השמנים, הגבינות השמנות, לא לטגן, להפחית שומן טרנס ועוד… ולא הוקדשה תשומת לב מיוחדת לנושא הסוכר. מסיבה זו, עלתה מאוד המודעות להפחתת השומנים במזון, אך לא להפחתת הסוכרים.
יחד עם זאת בשנים האחרונות עולה המודעות וההבנה שהבעיה העיקרית במזוננו הוא הסוכר ולא השומן.
הגוף שלנו צורך סוכר כחומר גלם בסיסי, אך כמויות הסוכר הנמצאות במזון המערבי היומיומי שאנו צורכים, גדול בהרבה מהצורך שלנו. מסיבה זו, עודפי הסוכר הופכים לשומן, בעיקר לשומן בטני עמוק שממלא בהדרגה את האיברים הפנימיים בגופנו.
הסוכר נמצא ברוב המזונות היומימיים שאנו אוכלים ואחת הבעיות עם סוכר היא שככול שמרבים בסוכר, התשוקה לסוכר עולה. התשוקה לסוכר גורמת לאנשים רבים לא לעמוד בפני הפיתויים הרבים, וגוררת חוסר שליטה ואכילה לא מודעת.
הנושא מועלה דוקא בזמנים אלה שאנו בין החגים ונחשפים לארוחות ערב חג, חג, חג שני, ערבי שישי ושבת, בהם כמות הפיתויים המתוקים עולה באופן משמעותי.
הסוכר שאנו אוכלים גורם לעליית רמת האינסולין בדם. האינסולין הוא הורמון אגירה ותפקידו לאחסן את הסוכר ולעודד אגירת שומן בגוף. אחסון הסוכר הוא חשוב ותפקידו לשמש כמקור אנרגיה כאשר רמת הסוכר בדם תרד. אך מה קורה אם אנחנו מנשנשנים שוב ושוב פחמימות/ סוכרים / פירות, שמספקים לנו סוכרים? רמת הסוכר בדם לא יורדת והגוף אינו מגיע למצב בו הוא נזקק להשתמש במאגרי הסוכר. המסקנה היא, שעודף הסוכר הופך לשומן שמזיק מאוד לגוף ומעלה את הסבירות לסוכרת ומחלות לב וכלי דם.
הקטנת כמות הסוכרים במזון, בכול אחד מהמזונות שאנו אוכלים, היא חשובה מאוד.
איפה יש סוכר: בסוכר, ריבה ודבש, גם במוצרים שכתוב עליהם "ללא תוספת סוכר"!
בעוגות ועוגיות, חלות ולחמניות, מאפים מתוקים ומלוחים.
ברטבים מוכנים, בדגני בוקר, בגרנולה ומוזלי, בשימורי פירות, רסק תפוחים, אננס משומר ופירות יבשים. גם בפירות, שידועים כבריאים מאוד, יש כמות מרשימה של סוכר. כל פרי בגודל תפוח בינוני מכיל כ- 3 כפיות סוכר. כוס מיץ תפוזים סחוט טרי מכיל כ-9 כפיות סוכר. הלגיטימציה שיש לאכילת פירות (כי הם טבעיים ובריאים), גורמת לא מעט להעמסת כמויות סוכרים גדולות מאוד. הטרנד של השייקים ומיצי הפירות הוא גם מרכיב משמעותי בכמות הסוכרים שלנו.
מעדני חלב רבים מכילים סוכר, כמו גם חלב סויה ומעדני סויה. הסוכר של החלב (לקטוז), הוא גם סוכר, אם כי מידת מתיקותו נמוכה. היוגורטים המגוונים העשירים ברסק פירות ממותק מכילים הרבה סוכר, וכמובן מעדני השוקולד הרבים.
הדגנים במזוננו היומיומי הופכים גם הם לסוכר בגוף לאותו סוכר בדיוק, ולכן מוסיפים סוכרים לגוף (לחם, אורז, תפוחי אדמה וירקות שורש, פסטה, תירס וכד'…)
לסיכום, הסוכר הוא טעם נחשק ונעים לכולנו מרגע לידתנו . אנחנו מתנחמים לעיתים קרובות "במשהו מתוק", ומרגישים שאי אפשר לסיים ארוחה בלי "משהו מתוק", אך זכרו שה"משהו המתוק" הזה בהדרגה מתחיל לנהל אתכם והדרישה שלו עולה בהדרגה ומעודדת את הגוף להשמנה ובעיקר השמנה בטנית. ההמלצה שלי היא לעבוד לפי החוק שאומר "ממתק 1 ביום". חוק שאנו מנסים להנחיל לילדים קטנים, אך הוא נכון לא פחות לגדולים שביננו.
רק ממתק אחד ביום, יעזור לכם להשאר בשליטה, לא להשתוקק ולחפש ממתקים בכול הזדמנות, ובעיקר יעזור לשמור על משקל תקין ובריאות מיטבית.
