תארו לכן שהרופא שלכן היה דורש מכן להעניק לו "פטור מאחריות", כתנאי לכך שיטפל בכן. תארו לכן שקבלן הבניה שלכן היה דורש מכן להעניק לו חסינות מפני תביעות, כדי שיסכים לבנות את ביתכן. הרי הדבר אינו מתקבל על הדעת. התגובה הטבעית שלנו תהיה: "אם אתה לא מסוגל לעמוד מאחורי העבודה שלך, ומראש מודיע שלא תוכל לבצעה אלא אם תקבל פטור גורף מאחריות – סימן שאינך ראוי שאשכור את שירותיך. תודה אבל לא תודה."
כעת תתארו לעצמכן שהתנאי הזה מושמע מפיו של ארגון המורים בישראל. ארגון המורים מסרב לאפשר יציאה לטיולים שנתיים בבתי הספר, לאחר שנקבע כי מורים יהיו חשופים לתביעות פליליות ואזרחיות במקרה שתיגרם חלילה פגיעה בתלמידים במהלך הטיול. בל נטעה, אין מדובר באחריות אוטומטית, ולא כל מקרה יביא להטלת אחריות. רק כאשר יוכח, כי המורה התרשל בשמירה על תלמידיו, לא פעל כפי שמצופה ממורה סביר וכד'. ועדיין – המורים זועמים ומסרבים להוציא את התלמידים לטיולים שנתיים מחשש פן "ייתפסו" כאחראים לפגיעה בנפש, אם חלילה תיגרם.
פעם אחר פעם אירעו מקרים טראגיים, בהם תלמידים קיפחו את חייהם במהלך טיולים שנתיים, והסתבר, כי אי שמירה על ההוראות ועל הנהלים הובילה לפגיעה בנפש. חדשות לבקרים מתפרסמים מקרים של פציעות תלמידים בטיולים שנתיים, לרבות עשרות מקרים של טביעת תלמידים, ומועלית טענה בדבר אחריות המורים לשלומם של התלמידים במהלך הטיולים השנתיים.
באחד המקרים הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד רכז טיולים בתיכון, במסגרתו הואשם בגרימת מותו ברשלנות של תלמיד שטבע במהלך טיול שנתי. בכתב האישום נטען, כי רכז הטיולים לא פעל בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל, התיר את כניסת התלמידים למים בלי שבדק את יכולתם לשחות ובלי שקיבל מהוריהם הצהרה כי הם יודעים לשחות, לא דאג לנוכחות מורה מלווה בעת השהייה במים, לא העביר תדריך בטיחות, לא הסביר על זמן שהייה מקסימלי בבריכת הגופרית החמה ועוד. לאחר שהתלמיד טבע , ובעקבות ערעור המשפחה על ההחלטה לסגור את התיק – נפתחה החקירה מחדש, והומלץ להעמיד לדין את המנהל, רכז השכבה והמציל.
נעצור רגע. הייתן מוכנות לשלוח את ילדכן לטיול שנתי בידיעה שזו תהיה רמת הפיקוח על חייו ובטיחותו ?! הייתן סומכות על בית הספר, המוציא את היקרים לכן מכל לטיולים שנתיים, לו הייתן יודעות על שורה של כשלים ומחדלים של צוות בית הספר ?! למשל לו הייתן יודעות כי בזמן שילדיכן מבלים בבריכות בטיול השנתי, שוהים המורים באסיפה במקום להשגיח ולפקח על התלמידים בעת הרחצה ?!
בתגובה להעמדה לדין, נזעק ארגון המורים וקרא לא לקיים טיולים במערכת החינוך, בטענה, כי משרד החינוך לא מגבה את מוריו. שהרי משמעות הגשת כתב האישום הינה דחיית עמדת המורים, לפיה לא חלה עליהם שום אחריות. המורים טוענים, שלא עברו הכשרה מתאימה לליווי טיולים, שלא ניתן להתמודד עם חוזר מנכ"ל עב הכרס, הכולל מאות עמודים של הוראות יציאה לטיולים, ושאינם בקיאים כלל בהוראות משרד החינוך.
דרישת המורים לקבלת פטור גורף מאחריות – מוזרה. הרי מורים שיוצאים עם תלמידיהם לטיולים מחוץ למוסד החינוכי, יוצאים כ"גורם אחראי". הפקדת ילדינו בידי מי שדורש שלא תוטל עליו אחריות משמעה הפקדתם בידי האדם הלא נכון.
למותר לציין, כי בתי המשפט הטילו גם הטילו אחריות מתאימה, בהתאם להוראות הדין במדינת ישראל. כך למשל, במקרה של תלמיד שטבע למוות בבריכה בגני חוגה, במהלך טיול שנתי, הורשע מנהל חטיבת הביניים של הישיבה בגרימת מוות ברשלנות, וכן הורשעו האחראים לטיול.
במקביל, נמצא בהליכי חקיקה תיקון לחוק העונשין, לפיו עבירות רשלנות ייבחנו לפי מבחן סבירות אובייקטיבי. התיקון אומנם אינו מיועד במיוחד עבור מורים, אך יהיה רלוונטי גם לגביהם. כך, מורה שפעל לפי הנהלים במקרה של פגיעה בילד – לא יואשם. אולם אם עשה קיצורי דרך, לקח סיכונים בלתי סבירים – יואשם.
המורים מסרבים ליטול על עצמם את האחריות, מאיימים בנקיטת "עוצר יציאות" מבית הספר ובעיצומים. הכל משום רצונם להגן על עצמם מפני אישום פלילי במקרה שתלמידיהם ייפגעו במהלך הטיול.
אז מה עושים?
אין ספק, כי טיולים שנתיים הינם בעלי חשיבות עצומה עבור התלמידים, מבחינה חווייתית ומבחינה חברתית וחינוכית. לצורך קיומם ניתן לפעול לפחות בשלושה מישורים.
אפשר למנות גוף חיצוני שיהא אחראי לטיולים השנתיים – חברת טיולים, אנשי מקצוע, אשר יהיו אחראים בכל הנוגע לבטיחות התלמידים. מדובר בליווי מקצועי לכל טיול. הם אלה שיהיו אחראים לקבוע את המסלול, לפקח לאורך הטיול ולקיים את ההוראות הכלולות באותו "חוזר מנכ"ל" מפורסם כלפיו מלינים המורים. מדריכים חיצוניים אלה יכירו כל מסלול, יהיו מודעים לסכנותיו, יהיו מודעים לדרישות הבטיחות ויבצעו אותן.
במקביל ובנוסף, ניתן לחייב מורים המלווים את תלמידיהם לעבור השתלמות מתאימה, למען יבינו את חובתם והיקף אחריותם, כמו גם את דרישות הבטיחות, על מנת להבטיח כי הטיול יתנהל בהתאם לכללים.
כמובן, יש לדאוג למורים לכיסוי ביטוחי מתאים, החל במיוחד על מצבים מעין אלה.
עד שפתרונות אלה יהפכו למעשיים – מומלץ שלא להתרגש מ"עוצר הטיולים" בו מאיימים המורים. לא מתקבל על הדעת שנפקיד את ילדינו בידי מי שמכריזים, בריש גלי, כי אינם מסוגלים לשמור עליהם, נכון? עם כל הצער שבדבר, עדיף ילד כועס, שנשאר בבית בריא ושלם, מאשר ילד בטיול שנתי המופקר ל"יד הגורל", כאשר מי שאמון על בטחונו מודיע מראש שאינו מסוגל למלא את המוטל עליו.
הכותבים הינם: עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית | http://www.bar-oncohen.co.il
