הסופרת תרצה דביר הצליחה להמציא מחדש את ילדותה הקשה בתקופת מלחמת העולם השנייה בספרה "זוהר רוצה לעוף", ולתקן דרכו את הקשר המורכב שלה עם אמא שלה, שגידלה אותה לבד. הסיפור המרגש שמובא על ידי ילדה גיבורת העלילה, כתוב בצורה אותנטית ובשפה קולחת שמצליחה לסחוף את הקורא הצעיר. הספר מצטיין בתיאור מדויק של יחסים בתוך משפחה יחידנית ללא אבא ושל התבגרות צעירה, תוך שימת דגש על כל הדקויות והתאמתן לגילאים של הקוראים. זהו סיפור מסעה של ילדה שהופכת לנערה מתבגרת עם תובנות על החיים.
אביה של הסופרת תרצה דביר, ניצולת שואה ובת יחידה, נפטר מדום לב כשהיתה בת 3 והיא נותרה עם אמה. מסע הבריחה של השתיים מפולין, שאילץ את האם להתחזות לפולנייה רווקה ולהציג את תרצה כבתה של אחותה החולה, ואף להשאיר את בתה במקומות מסתור שונים לתקופות ארוכות בזמן שהיא עצמה יצאה לפרנס את בתה, הפכו את יחסיהן של תרצה דביר ואמה למורכבים. תחושת הנטישה שהופיעה בכל פעם שנעזבה תרצה במקום מסתור כלשהו, והקושי של ילדה קטנה להבין מדוע אמא שלה אינה מציגה אותה כבתה, גרמו לה להרגיש לא רצויה, דחויה ולעיתים בלתי נראית. האם אומנם הצליחה להציל את חייהן שלה ושל בתה בזכות האומץ והתושייה, אולם לילדה קטנה הדברים נראו אז אחרת.
הילדות המורכבת שחוותה בצל מלחמת העולם השנייה הובאה בספרה "הילדה של דודה לולה" המגולל את סיפורה של ילדה ניצול שואה, אשר ראה אור לפני 3 שנים וזכה להצלחה רבה.
בימים אלה יוצא לאור ספרה החדש "זוהר רוצה לעוף" בו הרשתה לעצמה תרצה דביר להמציא את ילדותה מחדש וליצור מציאות אחרת מזו שהיתה.
בדיוק כמו ילדותה של תרצה, גם גיבורת הספר "זוהר רוצה לעוף" גדלה לבד עם אמא שלה. אלא שבניגוד להיעדר קרובי משפחה בילדותה, דאגה תרצה לשלב בעלילה גם סבים וסבתות, כמו אלה שתמיד חלמה כילדה שיהיו לה. בניגוד לספרה הקודם של תרצה, בו אביה של הגיבורה נרצח בשואה, ב"זוהר רוצה לעוף" אביה של הילדה הוא גיבור שנפל במלחמת לבנון השנייה. התיקון לילדותה של תרצה דביר מתבטא בספרה החדש ביצירת עלילה בה הילדה חיה במדינת ישראל במקום יציב, ויחסיה עם האם שלמים – קרובים וחמים ולרגעים סוערים.
"זוהר רוצה לעוף" הכתוב בשפה קולחת ורהוטה, מאופיין במשפטים קצרים, שמתאימים לגילאים להם מיועד הספר, ומצליח להעביר עומק ועצמה של קשר בין בת ואם. זהו סיפור מרתק של מסע פנימי של ילדה שהופכת לנערה.
זהו ספרה הרביעי של תרצה דביר, מחברת הספרים "זה לא השם שלי", "אינדיאה שלי" ו"הילדה של דודה לולה".
איורים: נורית צרפתי | הוצאת גוונים | 79 עמודים | 55 שקל
