fbpx
הורות וילדים

בימינו קל לבקש עזרה – כל מה שרציתן לדעת על תחום הייעוץ להורים ולא העזתן לשאול

כל הדברים הנכתבים כאן הן על דעתי מניסיוני כאמא של, אשתו של וקואצ'רית.

"הצילו" אני צריכה עזרה….זו בערך המחשבה הראשונה שעולה לנו בראש כשנתקלים בבעיות ובקשיים מול הילדים.
רב ההורים היום הם הורים עובדים. נמצאים הרבה מאד שעות מחוץ לבית או עבודה בתוך הבית עד שעות מאוחרות. שעות העבודה באות "על חשבון" השעות עם הילדים – ולא סתם רשמתי "גרשיים".
כתבתי כבר ואכתוב עוד הרבה: ילד נולד לתוך מציאות מסויימת וילמד לכוון את חייו לתוכה. כלומר נכון שלידה של ילד משנה להורים את החיים אבל הילד וההורים לומדים להשתלב זה לתוך זה.
לפעמים העבודה מהווה סוג של "בריחה/מקלט" מההתמודדות עם שגרת היום יום עם הילדים. אני שייכת לאלה המאמינים שלהורים שמורה הזכות לשמור על איזשהו חלק – קטן, אישי, פרטי וצנוע שיאפשר חיים עם "שפיות".

כאן המקום לקחת או לקבל עזרה.

ייעוץ, טיפול, אימון – מה מתאים לי?

מכיון שיש היום סוגים שונים של הורות והגדרות שונות של משפחות הכי חשוב להיות במקום של השלמה עם הבחירה שעשינו. הכוונה היא לסוג המשפחה שאנחנו חיים בה.
חשוב לי לציין מספר דברים:

  1. יש היום מגוון רחב מאד של יועצים מטפלים ועוזרים בכל התחומים וכולם מאד טובים. תמיד צריך לקחת בחשבון ולהבין שלכל "בעיה/קושי" יכולים להיות מספר פתרונות וכל יועץ מביא את מה שהוא חושב. התפקיד שלך כהורה הוא להבין מה נכון לילד שלך בהתאמה לחיים שלכם.
  2. יש הבדל גדול בין "ייעוץ" ל"טיפול" ול"אימון".  כשאתן פונות לאיש מקצוע תוודאו שהוא אכן עונה על מה שאתם, כהורים, רוצים לעשות ועל הדרך שבה אתם רוצים ויכולים לפעול.
    • ייעוץ – כמו יועצי שינה, יועצות הנקה וכ"ו. נגשים ליועץ כשרוצים שמישהו יעשה בשבילכן את העבודה ויתן לכן פתרונות "על מוכן": "יש לנו בעיה כזו עם הילד…מה אתה מציע/תגיד לי מה לעשות…"
    • טיפול – נגשים למטפל כשרוצים וצריך לעשות טיפול ארוך שיורד לרזולוציות נמוכות ודקויות בחיים. בודקים ועובדים על הרבה דברים מהעבר שחושדים שהם משפיעים על ההווה ויכולים לעזור לעתיד.
    • אימון – מטרת האימון לסייע לאנשים מתפקדים להציב ולהשיג מטרות, להתגבר על מכשולים. העלאת הביטחון העצמי, שימור מוטיבציה. מטרת האימון האישי שבסוף תהליך המתאמן ירכוש את הכלים הנחוצים להשגת מטרות. לוקחים את המתאמן מהמקום שהוא נמצא בו ויחד איתו מצעידים אותו קדימה.
      יש מטפלים שמשלבים מספר דרכים יחד. הכל טוב והכל נכון בתנאי שזה מתאים למטרה שלכן.
  3. אנשי המקצוע יידעו לומר לכם האם הפניה שלכן מתאימה לסוג העזרה שהם מציעים. תמיד כדאי לשמוע חוו"ד מאנשים אחרים שנעזרו באותו מטפל או באותו סוג טיפול. תבקשו פגישה ראשונה – היכרות, ללא עלות וללא התחייבות להמשך רק כדי להבין מה הדרך והאם היא מתאימה לכן.
    מכיון שכשמגיעים לפגישה לפעמים המילים הנכונות לא נמצאות ודווקא באותו רגע יש לכן blackout, מומלץ לעשות "שיעורי בית"  לפגישה הראשונה: לרשום סיטואציות לדוגמה, שאלות שעלו, דברים שאמרו לכן לשאול וכ"ו. תבררו כמה מפגשים תצטרכו, בתןך כמה מפגשים מתחילים לראות שינוי (בערך),  מה העלויות, מה התדירות של המפגשים, האם צריך להגיע עם הילד או בלעדיו. האם המפגשים הם לשני בני הזוג? האם יהיו מפגשים שיתקיימו אצלכן בבית (לפעמים זה מתבקש).
  4. לא כל מה שמתאים לילד אחד יהיה נכון לילד אחר גם אם אתן חושבות שזו בדיוק אותה סיטואציה או שזה בדיוק אותו המקרה. כל ילד הוא סוג של "יצירת אמנות" ולכן הרבה דברים הם "בעיני המתבונן".
  5. מעבר בין סוגי טיפולים/עזרה: מטפל מקצועי ואמין ידע להבחין כאשר אין התקדמות/שינוי. הוא גם אמור לדעת מדוע. לפעמים אין שיתוף פעולה בין ההורים, או יתכן שהילד לא מתחבר למטפל ולא משתף עמו פעולה. יש לפעמים שצריך התערבות בתחום מקצועי אחר, מעמיק יותר ואולי אפילו טיפול תרופתי.
    חשוב מאד לזהות דבר כזה בזמן בשביל לא ליצור נזק מתמשך או בעיה חדשה. לכל דבר צריך לקחת בחשבון את כל הגורמים האפשריים ולפעמים גם את אלה שלא ידענו שקשורים לבעיה או לקושי.
  6. בהחלטה על מהלכים "כבדים" ועקרוניים חשוב שיתוף פעולה של כל הגורמים שסובבים את הילד.
    • משפחה – מטפלים סבים וסבתות, אחים, ההורים וכל מי שנמצא במגע ישיר עם הילד וקשור בדרך זו או אחרת לחינוך ולהרגלים שלו.
    • מסגרות חינוכיות – מורים צוות ביה"ס או הגן, צוות צהרון, מטפלת פרטית אם יש.
    • השפעה סביבתית – אל תמעיטו בערך שלה. יש מצבים בהם השפעה סביבתית יכולה לעזור או לרמוס את כל העבודה שאתם עושים עם הילד.
      הורים של ילדים שהם חברים והילד נמצא אצלם בשעות אחה"צ. יתכנו סיטואציות שנוצרות במפגשים חברתיים מורחבים – כמו ג'ימבורי לדוגמא.
  7. אל תרגישו מובכים לעדכן את הסביבה במהלך מסויים שאתן עושות. אסור שיווצר מצב שבו חלק פועל לפי ההנחיות וחלק אחר לא. הרצף והעקביות שלכן הם מה שיעשו את השינוי.
  8. עלויות – חלק לא קל. המחירים הפרטיים מתחילים מ-150 ₪ למפגש (לרוב הוא 50 דק') ויכולים להגיע עד 500 ₪ ויותר.
    יש טיפולים שמקבלים במימון של קופות החולים. יש לפעמים ביטוחים פרטיים שמשתתפים בטיפולים איבחונים וכ"ו. תבדקו טוב האם יש לכם דרך לקבל את העזרה במימון ובהנחות דרך גורמים כאלה. זה די מתסכל לעשות הכנה לסוג של עזרה מסויימת ואז להיתקל בקושי כלכלי לממן את זה.
  9. ורגע לפני: אם יש לכם סבתא או דודה, שכנה או מישהי (לרוב מבוגרת יותר ובעלת ניסיון) שהיא אמינה עליכם – תתייעצו איתה. נכון שלא תמיד היא תבין מה הגורם לבעיה (המודרניזציה של היום וה"מרוץ המטורף של החיים") אבל לפעמים הרעיונות הפשוטים שלה יכולים לעבוד כמטה קסם.

מיכל

Show More

מיכל שני

היכן שיש אנשים מתקיימים חיים. "לכל איש יש שם" וכל אדם הוא סיפור שלם. ככל שאני מתבגרת אני מוצאת את עצמי סקרנית ומאזינה בהנאה רבה וסבלנות לסיפורי חיים של אנשים (חיים). תמיד אהבתי לשמוע סיפורים שאמא שלי סיפרה לי, שסבתי סיפרה לי. כאלה שהקריאו וכאלה שהמציאו. חלקם אגדות וחלקם אנשים שהפכו לאגדות-לא מפורסמים. כאלה שחיים לידנו ביום יום ואנחנו לא באמת מכירים את הסיפור שלהם. שכנים חברים ולפעמים אפילו משפחה. כי ביננו – במרוץ המטורף של החיים למי יש זמן לעצור רגע ולהקשיב לסיפורים. אנחנו חיים את היום יום ומאיטים או נעצרים לרגע רק כשקורה משהו ולרב זה משהו "רע" או "אסון". ואז אנחנו עומדים מעל למיטה או חלקת הקבר, מצקצקים בלשוננו (אני מאד אוהבת את המילה "מצקצקים") ונאנחים על איזה אדם הוא היה או איזו אשה היא הייתה. המבוגרים תמיד פונים לצעירים ואומרים "אם רק ידעת איזה חיים היו לה/לו"? ומה היא/הוא היה רוצה שנספר עליו? רגע לפני הסוף – מה הוא היה בוחר לומר? אז למה לחכות לסוף? אני מקשיבה לסיפורים ואעלה אותם כאן. מקווה שאצליח להעביר אליכם את ההנאה הרבה הזו ואת חכמת הכלל (היא לא נלמדת באוניברסיטאות) ובסוף כל סיפור יהיה מושא הסיפור – ארוע, מוצר, אתר או עסק שנולד מהסיפור. כבר הרבה שנים: אחותי הגדולה, אשתו של, אמא של, חברה של ... ועכשיו חוזרת להיות אני.
אולי גם יעניין אותך?
Close
Back to top button
X