פירות, יבשים ומה שביניהם

תהליך ייבוש הפירות הוא תהליך עתיק יומין. באזורים קרים יותר של כדור הארץ הייתה זו הדרך לשמר פירות לתקופות הקור הארוכות, בהן לא היו כמעט פירות. עמים נודדים וציידים היו משתמשים בפירות היבשים כצידה לדרך, שיכולה להישמר זמן רב מאד. בזמנים עברו היו משאירים את הפירות להתייבש בשמש, מה ששמר על הערך התזונתי שלהם. כיום משתמשים לרוב בשיטות ייבוש תעשייתיות המערבות טיפול בפירות בתנורי חום גבוה מאד ובכימיקלים שמונעים את איבוד הצבע וקלקול הפירות שעשויים לגרום לתופעות לוואי שונות. לכן, אם בכל זאת תרצו לייבש את הפירות בבית באופן טבעי יותר, להלן שלוש אופציות אפשריות:

1. ייבוש קלאסי – לחתוך את הפירות לחתיכות קטנות ולהניחן על עדן החלון לייבוש בשמש. ככל שהחתיכות קטנות יותר, כך הייבוש מהיר יותר. ההמלצה היא להוציא את הגרעינים מהפרי ולהניח את הפירות בשכבה אחת בלבד כשקליפת הפרי כלפי מטה והחלק החתוך כלפי מעלה. המשטח עליו מניחים את הפרי צריך להיות משטח נקי שאינו נדבק לפרי. בלילה מומלץ להכניס את הפירות למקום מקורה כדי להימנע מהרטבת הטל את הפירות.
   משך הייבוש 4-7 ימים.
2. ייבוש בתנור – בחרו פירות עסיסיים ובשלים, פרסו אותם והוציאו את החרצנים במידה ויש. סדרו את הפירות על רשת תנור כשהצד עם הקליפה מופנה כלפי מטה. חשוב להניח על רשת ולא על תבנית כדי שתהיה אפשרות לאוויר החם להגיע אל כל חלקי המזון. תניחו את הרשת במרכז התנור ושני שלבים מתחת הניחו תבנית מרופדת בנייר אפיה כדי לאסוף נוזלים שיטפטפו מטה.
   משך הייבוש 7-14 שעות.
3. מכשיר ביתי לייבוש פירות – מייבש הפירות עובד על הזרמת רוח חמה שמאדה את הלחות מהפרי וכך מייבשת אותו. במהלך הייבוש, הפירות מאבדים מים רבים ומצטמקים עד כדי שביעית ממשקלם המקורי.
   משך הייבוש משתנה בין מכשיר למכשיר.

כשהפרי נעשה נוקשה למגע – סימן שהוא מוכן. יש לעקוב ולוודא שהפירות לא התייבשו מדי, כשהפירות נראים "שרופים" סימן שהם התייבשו יתר על המידה.